האוצר מספורי צדיקים קצג

כנגד רמ"ח מ"ע ושס"ה גידים כנגד שס"ה ל"ת ומכל מ"ע ממשיך חיות לאבר אחד וכן אם ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה ממשיך חיות לכל גיד אבל אם ח"ו חוטא במ"ע ול"ת נעשה ח"ו פגר מת בלא גידין ועצמות כי אין להם חיות ורמז הקב"ה לאברהם אבינו אף אם ח"ו מתוך תוקף הגלות יעברו ח"ו בניך באונס בלא דעת על המ"ע ול"ת אעפי"כ אני אביט אל פנימיות לבותם הצועקים אל פני ה' ובזכות תוקף אמונתם אף בחשכות הגלות אזכור להם זכות אמונתך שהוא הי' הראש למאמינים וזהו בך חותמין היינו בעת הגאולה שהוא זמן החיתום בזכות האמונה שלהם יעורר זכות אמונה שלך שיהי' להם למגן ומחסה ומסתור: נא) עו"ש על מאמר חכז"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה אשר לכאורה צריך להבין זאת ואמר רבינו הק' טעם ע"ז משום דלקבל פני השכינה נחוץ להיות לו הכנה דרבה להכין א"ע להיות כסא להשראת השכינה וזה דבר קשה הוא עד מאוד אבל זה שמכניס אורחים ומקבל אותם בסבר פ"י אף שאינם כדאים והגונים ומרחם עליהם זוכה לעורר מכ"מ אף שאינו כדאי והגון לעלות לרום המעלות למדריגות רמות ולחזות את נועם זיו אור פני מלך חיים: נב) הנה על המדרש פ' חיי"ש ר"ע הי' יושב ודורש והצבור מתנמנמין ביקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינות אלא תבוא אסתר שהיא ב"ב של שרה שחיתה קכ"ז שנה ותמלוך על קכ"ז מדינות ודברי המדרש סתומים ואמר רבינו הקדוש עם דברי המדרש שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעוה"ז ולעוה"ב היינו אף שהצדיקים שנסתלקו מעוה"ז ימי חייהם צפונים ברקיע להאיר לנו מתוך חשיכה וזה ר"ע יושב ודורש ואמרו חכז"ל קשות מיושב היינו שהביט אל הדורות האחרונים האלה ועל קושי שיעבוד הגלות והצבור מתנמנמין כי אין להם מקיץ לעוררן לחזק לבן הנדכה שאל יתייאשו מן הגאולה אמר מה ראתה אסתר וכו' בזכות חיי אבותינו הק' כך באיזה זכות נזכה אז למלכות שמים ותמלוך אתה וכו' כאשר אין לנו זכות ולא מנהיג ולא מעורר אלא בזכות חיי האבות הקדושים שהופיעו אור על ימי החושך להאיר אותנו מתוך חשיכה: נג) הנה בפ' תולדות כתיב שם מאמר אחד בענין אברהם מדת החסד ויצחק מדת גבורה ולאשר זה המאמר שמעתי ממנו בעצמי בשק"פ תולדות האחרון קרוב להסתלקותו זי"ע לכן אעתיק בכאן כפי ששמעתי בעצמי אז מי יוכל למלל גודל מסי"נ שלו בבכיות גדולות בעת שאמר תורה זו הנה כך אמר העולם סוברין שמדת גבורה היא כך מדה שחפץ ורצון השי"ת למדה זו אל יחשבו כן כי מדת גבורה הוא חסד גמור כיון שרואה השי"ת שהאדם אין נותן ללב לשוב מעבירות שבידו אז מוכרח השי"ת לענוש את האדם כדי שישוב אל ה' וירחמהו וכמאמר הגה"ק האלקי היהודי זצללה"ה משמים השמעת דין היינו שהי' מראים בשמים שבט מושל כדי שיראו מפניו ארץ יראה דאם הי' יראים ועשו תשובה ושקטה והי' בוכה מאוד ואומר יחשוב נא האדם ויחוס על בוראו ועל צערו הגדול שיש להשי"ת אשר הוא מקור הרחמים ומוכרח להשתמש בגבורה ולהעניש את האדם והאיך יכול האדם קרוץ מחומר לצער כ"כ את אבינו אב הרחמן שיצטרך לילך עם השבט המכה רק ישוב תיכף להשי"ת שלא יצטרך למדה הזאת ובאם לאו ח"ו מוכרח הקב"ה להשתמש במדת הגבורה אולם זה הוא חסד גמור כדי שירא ויפחד ויעשה תשובה ויטיב לו באחריתו ואח"כ אמר בחשאי וכמדומה לי ששום איש לא שמע רק אני הטישו את ראשי מאוד ושמעתי שהי' אומר על מאמר חכז"ל למה נמשלה תפלת צדיקים לעתר וכו' מהפכים מדת רגזנות