האוצר מספורי צדיקים יח

אליהו ז"ל. ויודע הכל ברוה"ק. ועי"ז נתקרב הרב ז"ל אל הבעש"ט והיה לו תלמיד מובהק. וכמפורסם בספרי הרב הקדושים. זי"ע וטכ"י: ה) הר' משה אהרן נ"י מפארליק סיפר לי ששמע ד"ז מפ"ק אדמו"ר שליט"א תפ"י מטשארטקוב ביום אחרון ש"פ תרס"ד. הרה"ק הר' וואלף קוציס זצ"ל רצה לנסוע לאה"ק נכנס אל רבו הבעש"ט הק' זצ"ל לקבל מאתו ברכת פרידת שלום. הבעש"ט הק' בירכו שיסע לשלום כו'. עוד אמר לו הבעש"ט בזה הלשון. ר' וואלף הזהרו בדבריכם איר זאלט וויסין וואס צי ענטפירן, ולא יותר הרה"ק הר' וואלף נסע לדרכו, ונכנס לתוך הספינה. הגיעה הספינה אל אי אחד מאיי הים עמדה הספינה שם זמן מועט. כנהוג, שארי האנשים שהיו שם בהספינה יצאו אל האי לקנות להם מאכל ומשתה וחזרו תיכף להספינה. הרב הר' וואלף יצא אל האי להתבודד שם. ומחמת גודל הדביקות והתבודדות נשתהה שם זמן ארוך ושכח לכנוס להספינה, הספינה הלכה לה משם לדרכה. והרב הר' וואלף נשאר ע"פ השדה, כשהפסיק הר' וואלף מדביקותו ראה א"ע בצרה. שנשאר ע"פ השדה. כי ספינה שלו הלכה לה. התחיל הר' וואלף לילך משם, וראה מסילה אחת. הלך בה וראה בית א' עומד מרחוק. הלך לשם ונכנס להבית. ראה שישב שם זקן אחד יהודי הזקן נתן לו שלום. ואמר לו. בזה"ל הר' וואלף וואס זענט איר אזוי פאר זארגט. השיב לו הר' וואלף למה לא אדאג. הלא אנכי כאן בצרה. הספינה שלי הלכה לה ואני נשארתי בדד, השיב לו הזקן. ר' וואלף לא תדאגו מזה. מסתמא וועט איר דא שבת האלטין. און נאח שבת וועלין אן קומין די שיפין וועט איר פארין מיט זיי א מנין און א מקווה וועט איר דאה האבין כרצונכם. כן הוה. הר' וואלף שבת שם ואחר השבת באו הספינות. למקום ההוא. והזקן הלך עם הר' וואלף ללוותו אל הספינה. והר' וואלף היה טרוד מאוד כמובן. שאל הזקן את הר' וואלף בזה הלשוין, ר' וואלף איך האב פאר געסון אייך צי פרייגין. וואס פיהין די יודין אין אייער לאנד ווי גייט דאם זיי. ענהו ר' וואלף בהיותו טרוד מאוד בזה"ל דער איבירשטר פאר לאזט זיי כ"ט ונכנם אל הספינה ונסגרה הספינה והתחילה ללכת לדרכה. נתיישב הר' וואלף בדעתו. מה עניתי להזקן. כי נזכר על דיבורי רבו הבעש"ט הנז"ל. ונתחרט בלבו מאוד. למה לא הצעתי בפני הזקן גודל דוחקים וצערם של היהודים אשר במדינתי, אך מה שעבר אין. הכלל הרב הר' וואלף התיישב בדעתו שלא לנסוע לארץ הקדושה רק לחזור לרבו הבעש"ט הק'. כן היה הר' וואלף חזר ובא אל רבו הבעש"ט. בבואו לפניו נתן הבעש"ט הק' שלום, ואמר לו. זה הזקן הוא אברהם אבינו, בכל יום עומד אברהם אבינו לפני השי"ת ושואל אותו. רבש"ע "ווי זענין מייני קינד". הקב"ה משיב לו איך פאר לאז זיי ניט. והא ראיה. הר' וואלף פארט קיין ארץ ישראל ער איז א גאנך ערליחר יוד פרעג אים. ווען דו זאנסט גייועהן אים דער ציילין גודל היסורים והנער של ישראל בגלותם וואלנו גיוועהן גיקימין דער גואל צדק. נאר דו האסט ניט ג"היט מייני דיבורים. וע"י זה חזר הגלות לאיתנו. בעוה"ר, השי"ת ירחם עלינו בקרב אמן: ו) שמעתי מהישיש הנכבד החסיד הר' מרדכי מבאלטא, מהרה"ק ה"ר נחום הר"נ זצ"ל משטיפינעשט, וכן אמר, אומרים בשם הבעש"ט הק' זצ"ל. כלכל חיים בחסד, חיים היינו צדיקים שבמיתתם קרויים חיים. בחסד, פי' חרפה שהם בבזיון וחרפה בעולם הזה. מחיה מתים ברחמים רבים. מתים היינו רשעים שבחייהם קרויים מתים, ואותם מחיה ה' ברחמים רבים. שיש להם בעוה"ז כל טיב, ע"כ בשם הבעש"ט זצ"ל. וכבוד אבי מורי הרה"ק זצ"ל אמר שמצא רמז לזה בתורה קדושה, השעיר אשר עלה עליו הגורל לה': ועשהו חטאת. חטאת מלשון חסרון כמ"ש אני ובני שלמה חטאים. היינו מי שעומדים