האוצר מספורי צדיקים קנד

כז) שם על פסוק וחסד ד' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים עפ"י המבואר ברש"י ז"ל פ' ואתחנן הצדיקים אעפ"י שיש להם לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים אלא מתנת חנם והיינו הצדיק הזה שהוא שפל בעיניו מאוד ואין רואה לעצמו שום זכות ומבקש מהשי"ת רק מתנת חנם הקב"ה ממלא שאלתו ונותן לו מתנת חנם ואפי' בעולם העליון שהצדיק הולך בכל פעם למדריגה גבוה ג"כ הוא מתנת חנם ויש לו זה השכר והנה אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' ובפרט להצדיק הזה אשר לפני השי"ת נגלה גודל צדקתו ועבודתו באמת לכבודו ית' לכן זה הזכות שמור לבניו ותלמידיו לדורי דורות וזה וחסד ד' מעולם ועד עולם על יראיו היינו זה שהיריאים הולכין למעלה מעולם לעולם הוא מחמת חסד ד' היינו מתנת חנם ובשביל זה וצדקתו לבני בנים והבן מאוד: כח) בפסוק לא יהי' לך אלהים אחרים על פני עיין בפירש"י ז"ל ואמר רבינו הק' דאם האדם מקדש ומטהר א"ע זוכה לצלם אלקים ואם ח"ו חוטא פוגם בהצלם אלקים ושורה עליו הסט"א ר"ל וזה לא יהי' לך אלהים אחרים על פני היינו שלא תשרה הסט"א עליך ועל פני היא לפי שהצלם אלקים עליו וזהו פירוש הכתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ד' א' את כמו עם היינו עם הצלם אלקים מכש"כ המקלקל צלם אלקים בידו בשערות זקנו בוודאי רע מאוד ואם שומר הצלם אלקים עליו נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך: כט) שם על הפסוק משפטי ד' אמת דהנה אמרו חכז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית היינו כמו במ"ב שאמרו חכז"ל בתחלה עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים שיתף הקב"ה את מדת הרחמים למדה"ד וברא את העולם כמש"נ ביום עשות ד' א' ארץ ושמים ואם דיין דן דין אמת ג"כ מהפך מה"ד לרחמים לכן נעשה שותף להקב"ה במ"ב וזה משפטי ד' היינו מתי נעשה מהמשפטים שהם דינים שיתהפכו לרחמים אמת היינו אם דן דין אמת והבן: ל) עו"ש על מה שביקשה אסתר מאחשורוש ליתן ליהודים אשר בשושן עוד יום אחד כדת היום וחכז"ל אמרו דהי' בכעס ע"ז ובא מלאך וסטרו על פיו ולמה עשתה כזאת כי להוסיף עוד כעם בו נוכל לומר כי אולי עד היום דימו בנפשם שהישועה היתה עפ"י הטבע מחמת נשיאת חן מאסתר אבל ביום הזה כשאחשורוש כעס עלי' והיא סכנה א"ע כמאמר חכז"ל בא מלאך וסטרו ע"פ הבינו אז שפיר כי אין הנס זה בטבע רק בכח התוה"ק שקבלו עליהם ונתגלה לעין כל יקרת כבוד התוה"ק וזהו לעשות כדת היום דת היא התוה"ק וזהו הענין שמצינו שהרבו צדיקים שמחו יותר בשושן פורים מביום פורים עצמו שזהו עיקר שמחת וגדולת ישראל שנתגלה יקרת ערך התוה"ק: לא) עוד בפ' חקת זאת חקת התורה ופירש"י ז"ל לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל לומר מה מצוה זו ומה טעם יש בה כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחרי' והקשה רבינו הק' הנ"ל מאי נפק"מ לאוה"ע לידע מה טעם יש בה ופירש דעיקר המצות להשריש בלבות ישראל אמונה לד' אמונה פשוטה בלי שום חקירה כמש"נ והאמין בד' וכתיב והאמן בלא יו"ד כי יו"ד מרמז לחכמה ואברהם אע"ה האמין בלי שום חקירה וחכמה ועי"ז ויחשבה לו צדקה כי המאמין רק מה שהדעת משיג הוא כמשיב פקדון שהקב"ה הפקיד אצלו הדעת אבל המאמין למעלה מהדעת והשכל היא בחי' צדקה שעושה צדקה לכבי' וגדולה צדקה שמקרבת הגאולה (ב"ב י') ובמכילתא איתא שאין ישראל