האוצר מספורי צדיקים קנ

הראשונה ע"ה ולקחתי את אחותה שתי' ודפקתי על פתחי רבינו הקדוש שאוושע עם ב"ז וילדה לי בת שתי' ונסעתי לרבינו הקדוש הנ"ל ואמר לי הנה אצלה היא בת תחלה וסימן יפה לבנים וכל ימי הנקה לא דיברתי מזה כמובן רק כשנגמל הילד שתי' באתי שוב לרבינו הקדוש ונתתי לו קוויטעל ובבקשה רבה על ב"ז והשיב לי בלשון קדשו "יא יא דיא וועסט האבין" וכאשר גזר אומר כן הי' אשר ב"ה בשנה הזאת נולד לי בני מחמד לבבי אברהם נפתלי שיחי' לאיו"ט אמן השי"ת יעזור לי שאזכה לקבל נחת ממנו ומכל צאצאי שי' ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט אמן: טז) פ"א הייתי אצלו בש"ק פ' בהעלותך ואמר תורה על פסוק ויעש כן אהרן שפירש רש"י ז"ל שם להגיד שבחו של אהרן שלא שינה אשר קשה וכי רבותא על אהרן הכהן שלא שינה מציווי השי"ת ויש הרבה פשטים ע"ז עיין לעיל במערכה ג' סעיף מ"ב ובמערכה ח' סעיף ה' ואמר ע"ז שפ"א אמר אחי רבינו הקדוש זצללה"ה תורה ובאמצע התורה אמר תיבות לא נעלה שלא הי' מזה הענין כלל והי' לי לפלא והלכתי לחדרו הקדוש ושאלתי אותו על מה שאמר התיבות האלו שאינם באים כלל לזה הענין והשיב לי מה תתפלא ע"ז הנה בגמרא איתא כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותי' מצננין לו גיהנם וצריך להבין למה דווקא זה השכר להמדקדק בק"ש באותיותי' ונראה דהנה בק"ש שצריך לקבל עליו עול מלכות שמים במסירת הנפש וצריך כמעט להיות מופשט מגשמיות והנה כשקורא ק"ש באופן זה בוודאי קשה מאוד לדקדק בהאותיות כיון שהוא בדביקות ובהתלהבות עצום אעפי"כ הא אמרו חכז"ל שצריך לדקדק באותיותי' וליתן ריווח בין הדבקים ולקרות ק"ש בפשטות כהלכתו בחיתוך האותיות וכיון שכן העושה כן בע"כ מצנן א"ע מעט מהתלהבות שלו כדי לקרות ק"ש כהלכתו אעפ"י שקשה לו מאוד זאת לכן נותנים לו שכר מדה כנגד מדה שמצננים לו גיהנם וכיון שכן מה לך לפלא במה שאמרתי איזה תיבות אף שאינם מענין זה ובזה אמר רבינו הקדוש בעל ת"ש הנ"ל יהי' ניחא דברי רש"י ז"ל דהנה כשאהרן הכהן הדליק את המנורה בוודאי כיון כל הכוונות הקדושות שיש בהמנורה הקדושה המרומז להמנורה העליונה כמבואר בספרי המקובלים ז"ל וגם הי' ממשיך עי"ז השפעות טובות לישראל וגם הי' ממשיך אהבה לישראל כדאיתא בשם האר"י הקדוש ז"ל דמרומז בפסוק את הנרות בין הערבים שראשי התיבות הם אותיות אהבה והי' במסירת הנפש ובהתלהבות עצום מאוד אעפי"כ הי' צריך בפשוט לדקדק בעת הדלקת המנורה שיהא כתיקונו בכל הדינים כהלכתו וזה קשה מאוד לכן פירש רש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה כי אהרן הכהן הי' יכול לעשות הכל: עוד אמר פירוש אחר ע"ז דהנה איתא בגמרא מותר לשנות מפני דרכי שלום וכיון שאהרן הכהן הי' אוהב שלום ורודף שלום כדאיתא במשנה דאבות והי' עושה שלום תמיד בין איש לחבירו א"כ לא הי' צריך לשנות וזהו שלא שינה שלא הי' צריך לשנות והא דאיתא בפי' ר"ע מברטנורא בשם האבות דר"ן על אהרן הכהן דכשהי' רואה שהי' אחד מתקוטט עם חבירו הי' הולך לכ"א מהם שלא מדעת חבירו ואומר לו ראה חברך הוא מתחרט וכו' ומתוך כך כשהיו פוגעין זב"ז הי' מנשקים זא"ז הרי מוכח בפירוש דאהרן הכהן הי' משנה מפני דרכי שלום אולם ז"א דאהרן הכהן הי' לו כח גדול בזה שהמשיך אהבה לישראל בין כאו"א וכיון שאמר לאחד הנה חבירך הוא אוהבך בזו הרגע נעשה לו אוהב נאמן והי' מתחרט על מה שעשה לו א"כ באמת לא שינה כלום והבן: יז) הנה בפרשת שמיני כתיב זה הדבר אשר צוה ד' תעשו וירא אליכם כבוד ד' ואמר רבינו הק' הנה איתא בשם הקדוש הרבי ר' שמעלקא