האוצר מספורי צדיקים קמט

אין לשער ושמחו מאוד ע"י האור הזה כאולי נעשה בריות חדשות והי' זאת לפלא גדול ונפלא מאוד: ו) הנה בעת שנתוודע לו הסיבה הנוראה ר"ל מבנו הרב הצדיק והק' ר' שרגא פיבל זצללה"ה אמר כתר בעד כתר הם לקחו הכתר שלי ממני ילקח הכתר שלהם וכן הוה כי בזמן לא כביר הסירו את הכתר מהאדון שלהם והרגו אותו כידוע: יא) שמעתי מהרב הג' והחסיד וכו' ר' מנחם שליט"א אבד"ק אטוואצק אשר הוא הי' אז אצל רבינו הקדוש בעת שנתוודע לו זאת והנה נתמרמר מאוד בבכי' רבה ואח"כ נתיישב בעצמו ואמר כתיב בתהלים (ס') נתתה ליריאיך נס להתנוסס מפני קשט סלה ופירש רש"י ז"ל בזה הלשון נתתה ליריאיך נס נסיונות של צרות הרבה להתנוסס להיות מנוסים בהם אם יעמדו ביראתך מפני קשט לקשט מדותיך בעולם שכשתתן להם הטובה לא יהרהרו העכו"ם אחריך אלא יקשטו דיניך ויאמרו יפה הטיב להם כי הם עמדו לו בכמה נסיונות עכ"ל רש"י ז"ל וסיים בזה הלשון קדשו כיון שהדבר נוגע שיתקשט השם שמים צריך לקבל זאת באהבה ובשמחה ופסק מלבכות, ואמר העולם אינם יודעים כמה טובה היתה זאת להם כי מפני הרעה נאסף הצדיק: יב) הנה בימים הנוראים הקדושים הדרך הי' שבניו שליט"א היו אצלו קודם התפלה ואמר להם תמיד בבקשה מכם תתפללו רק על כבוד שמים וכן בעת שהלך להתפלל להביהמ"ד בימים הנוראים הק' והדרך הי' שאנשים רבים הזכירו א"ע לפניו כל אחד ענינו השיב להם בבקשה מכם לא תכוונו שום דבר בעת התפלה לצורך עצמכם כלל רק תתפללו הכל על כבוד שמים וצעק בקול שיהא יתגדל ויתקדש שמי' רבא: יג) הנה אמר על הכתוב והי' כשבתו על כסא ממלכתו מאי הכ"ף הדמיון ואמר מאן מלכי רבנן שהתורה מזהיר שיהא תמיד כשבתו בעת שישב על הכסא להיות מנהיג שאז יודע בעצמו שאינו נחשב כלל כן יהי' תמיד, כידוע שהבע"ד מסמא את עיניו אח"כ עד שמדמה בעצמו שהוא צדיק לכן אמרה התוה"ק כשבתו: יד) פ"א הייתי ש"ק אצל רבינו הק' הנ"ל והי' שם עוד איזה רבנים והנה הדרך הי' בליל ש"ק אחר הסעודה הלכו הרבנים ועוד אנשים מסוימים אצלו לחדרו הקדוש ודיבר עמהם תורה וחסידות והנה אז הלכנו אצלו ג"כ וסיפר לנו מנסיעת אביו אדמו"ר הקדוש זצללה"ה לאחד מהאדמורי"ם ובתוך הדיבורים סיפר לנו אשר אביו הקדוש רצה שהוא יסע עמו והשיב לו שאין לו חשק לנסוע שוב קודם הנסיעה אמר לו עוד הפעם שיסע עמו והוא מיאן בזה וביקש מאביו הקדוש שאל יגזור עליו בתורת כיבוד כי אין לו בשום אופן חשק לנסוע כשמוע זאת הרף ממנו ולא אמר לו עוד כלום ולא נסע עמו ולא נפל ברעיון כולם לשאול לו למה באמת לא רצה לנסוע עמו ואנכי לא יכולתי להתאפק והרהבתי בנפשי עוז ושאלתיו למה באמת לא רצה רבינו ליסע ולמלאות רצון קדשו והשיב לי שהי' דומה לו כמו ולא יבואו לראות כבלע את הקודש וכוונתו הקדושה שלא רצה לראות ביטולו של אביו הק' כיון שנסע לשם בע"כ יכניע עצמו מעט לפני הרבי דשם ולא רצה לראות זאת נוכל להבין מזה גודל עבודתו עבודת הקודש בהצנע לכת עוד בימי עלומיו כי לפי החשבון הי' אז עוד צעיר לימים כבן כ"ב שנים והי' לו אז כבר דרכים דרכי קודש בעבודת הבורא ית"ש ופשטים נוראים בפסוקי התוה"ק כזה: טו) לא אמנע להודיע בשער בית רבים את חסדי השי"ת אשר הפליא עמי ונושעתי ע"י תפלתו של הצדיק הזה הוא רבינו הקדוש הנ"ל הנה לא הי' לי עוד ב"ז ולדאבון לבי נלקח ממני זוגתי