האוצר מספורי צדיקים יג

ואחר תפלות ערבית כשיצאו כל המתפללים איש איש לביתו, תוציאני מחדרי זה אל תוך הביהכ"נ, שאוכל לצאת לצורכי ולישן קצת עד שיאיר היום. ותיכף כשיאיר היום כשתבואו לפתות את הבית הכנסת אכנוס אל תוך בנין החדר שתחת הבילעמיר ואשב שם כל היום. כן יתנהג הדבר עד עש"ק. ובהגיע יום ו' עש"ק לשילכו להם כל האנשים המתפללים כאן כל א' לביתו אחר ת' ערבית של ש"ק תפתחו לי ג"כ דלת החדר ואלך לי לביתי, כי אני ג"כ מתושבי העיר הזאת. כן הוה. השמש נהג עמדו בן כבקשתו הלזו. הנה בכל יום ויום מהשבוע היה מסוכן ממש למות מחמת רעבון. כי לא ניסה באלה. ובפרט מהיפויך להיפוך כמובן. אעפ"כ התחזק א"ע בכל יום ויום מהשבוע וקיבל על עצמו מס"נ ממש. שאם ימות תהיה מיתתו כפרה על כל עוונותיו ובכה והתחרט מאוד על כל מעשיו הרעים. וגמר בכל יום כל התהלים בבכי ואנחה. ועזר לו השי"ת עד שהגיע לימים הקרובים לשבת. היה לו חיות מזה שבקרוב יהיה יום השבת וילך לביתו לאכול ולשתות כרצונו, ובחיות זה סבל יסורי התענית, ובהגיע יום הששי עש"ק. פשיטא שהיה לו חיות מזה אשר כמעט לא הרגיש צער כלל מהתענית כי היה לו חיות מזה שהיום בערב יהיה שבת וילך לביתו כו', אחר תפלת מעריב של שבת הלכו להם כל העם לביתם. השמש סגר את דלתות הבהכ"נ והלך ג"כ לביתו כי שכח לגמרי לפתות ולהוציא את האיש הזה המסוגר בבנין שתחת בנין הבילעמר האיש הזה שהיה מצפה ומייחל שהשמש יפתח לו שיצא וילך לביתו החל עד בוש ואין פותח לו. וגם הרגיש שנשקט הרעש שבביהכ"נ מהאנשי' והלכו להם כ"א לביתו ונכבו כל הנרות שבביהכ"נ והשמש ג"כ הלך לו לביתו הבין מזה שהשמש שכת לפתוח לו, התחיל לבכות מאוד מאוד כמעט עד כלית נפשו, וטען בינו לבין עצמו ואמר. רבש"ע אני רואה שלא נתקבלה תשובתי לפניך. והראיה שהשמש שכח לפתוח לי, ואלו היתה תשובתי מקובלת ומרוצה לא היה שוכח אותי, ואם כן הלא טוב מותי מחיי אחר שלא נתקבלה תשובתי לפניך. מסתמא לא עשיתי תשובה שלימה לפי ערך עוונותי גדול עוני מנשוא, קח נא את נפשי כו' כו' כן צעק וטען מעומקא דלבא לפני השי"ת ונרדם בשינה מגודל צערו, תיכף בא אליו בחלום, אליהו הנביא ז"ל, ואמר לו, שלחוני מן השמים לבשרך כי תשובתך נתקבלה לפני הקב"ה ולא תתענה יותר, והשמש יבוא תיכף ויפתח לך ותלך לביתך, ואחר השבת תמכור את ביתך ותקנה לך בית אצל המרחץ ואני אבוא ואלמוד עמך בכל לילה ולילה, האיש הזה הקיץ משנתו וזכר את כל החלום, וחשב בלבו, בזאת אדע כי חלום צודק הוא, אם השמש יבוא תיכף לכאן לפתות לי, כן הוה, השמש בא תיכף ופתח את הביהכ"נ ופתח לו החדר זה שהיה זה נחבא בו, וביקש ממנו שימחול לו, כי שוגג הוא בזה. ולא במזיד לא פתח, כי שכח ממנו לגמרי, וסיפר לו השמש דבר פלא, אני שכבתי ואישנה, פתאום נדמה לי בשינתי שאיש א' בא אלי והקיץ אותי ואמר לי, מהר לכה לביהכ"נ ופתח החדר להאיש הנחבא בשם שיצא וילך לו לביתו כי מסוכן הוא אם לא תוציאנו מהרה, הקיצותי ונזכרתי מכם לכן הלכתי מהר לפתוח לכם, האיש הזה הבין שחלמו אמת וצדק, מובן הדבר היטב שחלום זה היה לו לנחת רוח מכמה אנפי, א'. שראה את אליהו הנביא ז"ל בחלום. וגם שנתבשר שנתקבלה תשובתו לפני השי"ת וגם שאמרו לו מן השמים שלא יתענה עוד. וגם שילמוד עמו אליהו הנביא והלך לביתו בשמחה עצומה. כשבא לביתו. ואשתו כבר היתה ישינה כי נתעכב הרבה. שהיה לערך חצות לילה דפק בחלון ביתו וקרא לאשתו שתפתח לו הדלת לכנוס לביתו. אשתו הקיצה משנתה ושמעה שבעלה החייט דופק בהחלון לפתוח לו. ובאשר שהיא לא ידעה כלל ממה שעבר עליו שבוע זו. והיתה סבורה שבעלה החייט עומד עדיין במצבו הראשון כמקודם. לרוע. התחילה לקלל אותו. לאמר. הכי אין לך