האוצר מספורי צדיקים יב

אחר הקידוש כנהוג. הבע"ב הרינדאר הושיב את המסובין בשלחנו כפי מבינתו. מקום החייט היה למטה בסוף השלחן. מכוון נגד הרב הנ"ל שישב נגדו בראש השלחן. הרב הזה היה מזכי הראות. וראה על החייט שהוא בעל עבירות למאוד. והתחיל הרב לומר ד"ת על השלחן. ולא אמר מענין הסדרה שבשבוע זו רק התחיל לדבר מעניני עבירות וגינה למאוד את העוברי עבירות והרחיב דיבורים בזה. לכל המסובין היה זה לפלא קצת מדברי הרב שאינו מדבר מענין הפרשה של השבוע רק מעניני עבירות וכן בבוקר בסעודת שחרית של שבת ג"כ ישבו על השלחן כמו אמש בלילה. הרב הסתכל היטב על החייט שישב בשיפולי השולחן מכוון נגדו. וג"כ כל הסעודה דיבר הרב רק מעבירות ומעונשי עבירות קלים וחמורים והרחיב הדיבור בזה. וכן בסעודה שלישית ג"כ האריך לדבר בענינים אלו מגנות העבירות ומעונשי העבירות. וגמרו הסעודה ובירכו ברכת המזון והתפללו מעריב ועשה הבדלה כנהוג בישראל. הרב נכנס לחדרו שיחדו לו שם. וכולם הלכו להם. החייט לא הלך משם אל חצר האדון לספר להם איזה שחוק והיתול כמו שהבטיחם. כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. שהתחיל להתנוצץ בו רות טהרה ותשובה וחרטה על כל עוונותיו ונכנס לחדר הרב ובכה ונאנח ואמר להרב. רבי יודע אני היטב שכל מה שדברתם בכל הסעודות לא דברתם אלא בגיני אני אני עבירתי על כל העבירות שחשבתם לא פעם א' וכו' אלא הרבה פעמים וכו' והתוורה מעומקא דלבא. ואני רוצה שתרניני תשובה אמיתית ואני מוכן לקיים כל מיני סיגופים שונים שתגזרו עלי. הרב. בשמעו שהוא בעל עבירות החמורים כמו שהודה על עצמו. לא נתן אומן בלבו שיעשה תשובה באמת מאחר בהוא משוקע כל כך בטומאה רח"ל. רק להשיבו ריקם ולדחות אי אפשר ונתן לו תשובה קלה להתענות איזו ימים וכו'. החייט בשמעו זאת התחיל לבכות לפני הרב לאמר. אני מבין היטב אשר תשובתכם אלו אינו באמת רק למען לדחות אותי בקש, כי לפי דעתי שעברתי על עבירות החמורים כמה וכמה פעמים. אין תשובתכם תשובה אמיתית לכפרה על כל פשעיי ובאמת אני מגיד לכם שחפץ אני לקיים תשובה היותר חמורה שיהיה תיקן על כל שעויתי כו' ובכה במר נפש מעומק הלב. עד שהרב ראה והבין שרוצה ומקבל עליו לעשות תשובה באמת. אז השיב לו הרב. הנה כעת אגיד לך האמת. מתחלה לא האמנתי שאתה חפץ לשוב באמת. וכעת אני רואה שאתה רוצה לשוב אל ה' ית"ש באמת. זו היא תשובתך. שתקבל עליך להתענות משבת לשבת רצופים כל ימות השבוע. ולא תפסוק מלהתענות עד שיודיעו לך מן השמים שתפסוק ולא תתענה עוד, וכל זמן שלא יגידו וך מן השמים לפסיק מתענית. לא תפסוק. ותתענה משבת לשבת. אם תקיים כ"ז. אז וסר עונך וחטאתך תכופר. כן הוה. החייט הזה קיבל עליו הדבר הזה באמת, בכל לב לקיים. ותיכף יום א' בבקר לא הלך אל המבצר לספר להם דברי היתול ושחוק כמו שהבטיחם. כי נהפך לאיש אחר. וקיבל על עצמו התענית משבת לשבת כתשובת הרב כנז"ל, ובאשר שאין לו מקום מיוחד לזה להתבודד שם כל ימות השבוע עד השבת שלא יבלבלו אותי. התישב בדעתי לילך להעיר לעמבריג ונכנס אל הבית הכנסת להתפלל שם ת' שחרית. ונתעכב שם יותר הרבה מכל המתפללים שם. כי לא היה בדעתו לילך לביתו. בא אליו השמש מביהכ"נ ואמר לו שיגמור תפלתו וליצא משם כי צריך לסגור את הביהכ"נ כהרגילו תמיד, אמר הוא להשמש באשר שקבלתי על עצמי להתענות כל השביע עד השבת. ולא אלך לביתי. ורצוני לישב כאן בביהכ"נ כל ימות השבוע עד השבת. כי אין לי מקום מנוחה בשום מקום רק בכאן. לכן אבקש מאת כבודו להניחני לישב פה בביהכ"נ כל ימי השבוע. וכן תתנהגו עמדי. שבכל יום ויום משבוע זו. להסגירני פה בחדר הזה שתחת בנין הבילעמיר בכדי שלא יוודע לאיש ממני