האוצר מספורי צדיקים קכו

ולדברינו ניחא כיון דעיקר הברכות נתקיימו בידו ע"י הודאות שרו של עשו כנ"ל וזה הי' ע"י זה ההתאבקות ממש עמו המלחמה בחרב ובקשת ובאמת הי' במצות ובמע"ט ודוק היטב ע"כ: כה) עו"ש בשם רבינו הק' הנ"ל, על המדרש פ' מקץ אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני נתוספו לו עוד שתי שנים והמדרש תמוה מאוד כמובן ואמר הוא זצלה"ה דלכאורה קשה מה החטא על יוסף מה שאמר לשר המשקים דהא ידוע אף שהשי"ת הוא המושיע מ"מ צריך לעשות איזה סיבה להושיע ובפרט שבכאן שבאמת באה הישועה ע"י השר משקים א"כ אנו רואים שהסיבת הישועה היתה צריך להיות ממנו אולם דבר ה' אמת בפי חז"ל שלא אמרו שתלה בטחונו בשר המשקים כי באמת לא תלה בטחונו ח"ו בו רק כמ"ש המדרש אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף כי בטח ביוצרו אף שראה בחכמתו שהסיבה תהי' ע"י שר המשקים ז"א בגדר חסרון בטחון כי מוכרח להיות ע"י איזה סיבה והי' הוא המסובב אך באמת כאשר רצון השי"ת לשלוח ישועה למי ע"י איש לא צריך לבקש האיש ההוא כי אפי' לא ירצה מוכרח הוא כאשר אם לא ירצה הרחיים לטחון בהכרח ידחקו אותה המים וזה ולא פנה אל רהבים כלומר לא הי' לו לפנות כלל ולבקש רצון מאותו שר המשקים כי אף אם לא ירצה יהי' מוכרח להזכירו כאשר הי' באמת שלא הי' רוצה להזכירו רק מחמת שראה שנפשו של פרעה מבקשת לצאת ממנו הי' ירא לנפשו פן יעמוד מלך אחר ויעבירהו מאומנתו הוכרח שלא בטובתו להזכירו לסבב הישועה ע"כ: כו) שמעתי מהחסיד המופלג ר' גרשון נ"י סטאשעווסקי ששמע בעצמו מפ"ק של מרן אדמו"ר הקדוש בעל ישמח ישראל זצללה"ה איך שאצל זקינו רבינו הקדוש הנ"ל בעירו היתה אשה אחת עגונה מבעלה ותמיד היתה מבקשת ממנו שיתיר אותה אולם הוא הי' משמיט א"ע מלהזדקק לזה והיתה נוסעת לשאר רבנים גאונים שהיו אז וכולם נתנה לה היתר ובאתה ג"כ אצלו שיחתום ג"כ על ההיתר כי הוא הי' מרא דאתרא והנה עיין בההיתר והוטב בעיניו ורצה לחתום על ההיתר פתאום נפלה החרט מידו על הארץ ונתבהל מזה ולא רצה לחתום והנה האשה הנ"ל הציקה לו מאוד לכן נתיישב וכתב שו"ת לרבו הגה"ק מליסא זצללה"ה והשיב לו בזה"ל הנה ההיתר ברור כשמש בצהרים ואעפי"כ אני אומר לך שלא תזדקק להיתר זה ממילא מובן שלא רצה עוד להתערב בזה והנה האשה הנ"ל לא השגיחה ע"ז יען שהיתה לה היתר מכמה גדולים ונשאת ואחר איזה זמן בא בעלה ופלא היא: כז) שמעתי שרבינו הק' הנ"ל עבר פעם אחת דרך קאזמיר ורצה לאכול סעודה ביחד עם הה"ק רי"ח זצללה"ה משם וידע שהוא עני גדול יהי' עוד קודם שראה א"ע עמו הלך להרבנית ונתן לה מעות על בשר ודגים שתכינה על סעודה ואח"כ הלך ליקח שלום להרב הקדוש רי"ח הנ"ל וכאשר ראה אותו שמח עמו שמחה גדולה אין לשער וחשב לעשות סעודה גדולה עבורו וידע שאין לו מעות והלך להרבנית לטכס עצה ע"ז וכאשר בא לבית המבשלות ראה שם בשר ודגים ועוד מאכלים והתפלא מאוד עי"ז וסיפרה לו הרבנית אשר רבינו הק' ר"פ נתן לה מעות ע"ז ותיכף רץ אצלו ואמר לו ח"ו אני לא אזכה להכנסת אורחים לכבודו הק' והשתדל על מעות ובהכרח גדול ובהפצרות רבות הי' מוכרח למלאות רצונו הק' ליקח בחזרה המעות ואמר שלכבוד אורח יקר וקדוש כזה צריכין עוד יותר להרבות בסעודה בריווח גדול ומשכן ספרי הרמב"ם ז"ל שלו על מעות ועשה סעודה גדולה ברחבה ושמחו ביחד: