האוצר מספורי צדיקים קכה

שליח מהשי"ת וע"כ הם מדברים בלשון השי"ת הרבה ארבה את זרעך וכן להגר, והנראה כי הקב"ה רצה לזכות ישראל בדין הברכות שנטל מאביו ורצה ית' ששרו של עשו הוא היצה"ר ג"כ יודה בהודאה גמורה כי רק ליעקב שייכים הברכות כידוע ממדרש חכז"ל ולמען הראות לשרו של עשו גודל צדקתו ודבקותו של יעקב אע"ה ציוה הקב"ה ונתן רשות וכו' שילך ויאבק עם יעקב היינו שיסיתהו לאיזה פגם ונדנוד עבירה ח"ו וכוונת השי"ת הי' שיראה השר בעצמו כחו וחילו הגדול של יעקב ויודה לו על הברכות וא"כ לא הי' באפשרי להודיע זאת להמלאך שילך ויודה על הברכות כי אלו הי' ההודאה מחמת ציווי השי"ת לא הי' הודאה גמורה אלא מחמת ציווי השי"ת והשי"ת רצה שיודה מחמת עצמו ובע"כ יכיר האמת והצדק שהוא אמת לזה הוכרח להעלים הדבר מן המלאך והמלאך עשה שליחותו ויאבק עמו כנודע וירא כי לא יכול לו שכאשר המלאך ראה כי לגוף קדוש של יעקב אע"ה לא הי' יכול לו בשום אופן ויגע בכף יריכו כמ"ש בזוה"ק אינון תמכין דאורייתא דלית מאן דאטול מלאי לכיסי' ודימה כי עי"ז יבוא קלקול בגוף יעקב היינו הת"ח ולא הועיל רק ותקע כף ירך יעקב היינו שנתקעו ונעקרו התמכין ממקום חיבורם אבל לגוף של יעקב עדיין לא פעל כי לא אלמן ישראל מאלקיו ובכל דור ודור הקים ה' מושיע ולא תשכח מפי זרעו אלא שאין להתמכין כ"כ חלק יעקב ויאמר שלחני כי כעת אני רואה שאתה צדיק ויעקב צפה ברוח קדשו שהוא צריך להודות לו על הברכות והדבר הי' בהעלם ובהסתר מהמלאך ודימה שכבר עשה שליחותו ואמר לו ישראל יהי' שמך כי שרית עם אלקים כלומר הנני מודה לך שאתה צדיק גדול ומאין לי לברכך גם אם אתה ראוי אין זה בכלל שליחותי [ורצה יעקב אע"ה להראות לו להמלאך כי עדיין לא קיים שליחותו] ויאמר לו יעקב הגידה נא שמך כי ידוע שהמלאך נקרא בשמו ע"ש השליחות [ורצה כהנ"ל] ויש דבר סתר בשליחות אז אמר לו הגידה נא שמך והבין המלאך תיכף שאלתו ויאמר למה זה תשאל לשמי כי המלאך כשנשאל מאת יעקב על שמו ויחפש ולא מצא שמו כי לא הי' לו שם כלל כי לא קיים עדיין שליחותו וכשראה זאת המלאך ויברך אותו שם לקיים שליחותו אחרי אשר הודה כי הוא ראוי לברכה ועיין בהאלשיך שכתב ע"ד המלאך שאמר למנוח למה זה תשאל לשמי והוא פלאי לפי ששליחותו הי' על נזירת שמשון הי' שמו פלא ע"ש איש כי יפליא עיי"ש והא שיצחק אבינו ע"ה הטיל תנאי בברכתו והי' כאשר תריד דלכאורה זה שלא כדין דהרי אמר בעצמו שאינו יכול לבטל הברכות באמרו ולכה איפוא מה אעשה בני וא"כ כשאינו יכול לבטל אינו יכול ג"כ להטיל תנאי ע"ז שמעתי ממורי נ"י תירוץ נכון ואין כאן מקומו אמנם הקב"ה רצה להראות לשרו של עשו גודל תקפו של יעקב בהקדושה כי יוליד מטה שלימה ושוב עד עולם לא יפסוק הקדושה מזרעו של יעקב ואף אם איזה יחיד לפעמים יצא מן הכלל ח"ו עכ"ז כללות ישראל לא יחליפו ולא ימירו דתם לעולמים ולא יתקיים לעולם האי והי' כאשר תריד ח"ו ובזה נבין מה שאמרו ששאל יעקב קודם מותו דוקא את בניו אם הם מודים ביחוד השם ואמרו שמע ישראל וכו' ואמאי לא שאל אותם זאת בחייו רק כעת מחמת שהוצרך לברכם קודם מותו בכח הברכות המסורות בידו מברכת אביו ע"כ הוכרח לשאול אז דווקא אם לא ימצא בהם שמץ ח"ו כי אם הי' ח"ו כן לא הי' בו כח כלל לברכם כי זהו והי' כאשר תריד וכו' ובזה אמרתי שמה שאמר יעקב בפ' ויחי אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ותרגומו בצלותי ובבעותי ובמדרש איתא במצות ובמעש"ט וזה קשה מאוד מדוע אפקי' יעקב אע"ה בהאי לישנא מה שאינו אמת כי לפי המדרשים האלו לא לקח יעקב כלל בחרב ובקשת