האוצר מספורי צדיקים י

שיצא ממקום מושבו וקינח את פני אחיו הדורש. ג"כ נתבלבל והפסיק הדרוש והתחיל להתוודות כו'. והושתק. מובן שזה היה לפלא בעיני כל המסובין ושאלוהו מה זה, הוא סיפר להם שיש בעש"ט בעולם. קדוש ונורא. צדיק יסוד העולם. והוא חתנו. והציע לפניהם מגודל קדושתו ועבודתו לה' ית"ש והרחיב הדיבור לפניהם כו'. וכולם שמעו חדשות מה שלא שמעו מעולם ולא ידעו עד עכשיו. כן מובן הדבר שאבי האחים התענג מזה עד למדי. הוא התעכב עוד בבית אביו ימים אחדים עם האחים. האחים כולם נסעו כל או"א לביתו. גם הוא הדייטשל נסע מאביו לביתו לכאן לארץ פולין. בדעתו היה לבוא ולהגיע לבית חותנו הבעש"ט הק' זצ"ל על ראש השנה. אז היו ימי חודש אלול. דרכו היה ליסע על איזה ימי ימים אחדים. הזמין לו שופר עמדו. כי לבו היה נוקף לחשוש אולי לא יוכל להגיע על ר"ה להיות בקרב ישראל. כנז"ל שהבין כן מחותנו. לכן הכין לו שופר אולי יצטרך לו וכן היה באמת. נכנס להספינה לנסוע על הים ולבוא לכאן. נעשה רוח סערה על הים הרוח הוליך את הספינה למרחוק. ונשתהה כמה ימים בהספינה. עד שיום ערב ר"ה הושתק הים מזעפו, והספינה הגיעה לנמל א' מאיי הים ועמדה שם. כל האנשים שבספינה יצאו מהספינה אל מקום ההוא לנוח ולהנפש מזעפת הים. גם הוא הדייטשל יצא מהספינה אל המקום ההוא. והיה מקום הזה מקים ישוב בני אדם. כרך גדול מאיזה אומה מאומות העולם. הדייטשל הבין היטב אשר בעבורו היה כל זה ורצון השי"ת שיהי' בכאן ביו"ט דר"ה ושכן הבין מחותנו הבעש"ט הק' כנז"ל. ע"כ קיבל עליו היסורים באהבה. ושכר לו חדר א' בבית הסמוך להים בכדי שיוכל לטבול שם בזמן שירצה. בהגיע זמן מנחה בער"ה הלך וטבל בים והתחיל לה להתפלל תפלת מנחה של ער"ה. ואח"כ תפלת ערבית של ר"ה בבכיות וקולות וצעקות כדרך הבעש"ט ותלמידיו הקדושים זי"ע. כל האנשים שהלכו קרוב לביתו עמדו בחוץ לשמוע קול צעקתו ובכייתו שהיה להם ד"ז לפלא. שלא שמעו מעולם כזה שבן אדם יבכה ויצעק בינו לבין עצמו. גם הביטו בהחלונות לאותו החדר וראו שאיש אחד עומד שם וצועק ובוכה ומדבר עם עצמו. לא ידעו ולא הבינו מהות הענין. המה שפטוהו למשוגע ח"ו. אך לא היו שם הרבה אנשים. כי היה לילה. ויהי בבוקר. הלך הדייטשל אל הים ויטבול בו כמה טבילות וע"ה ובא לחדרו והתחיל להתפלל ת' שחרית דר"ה בבכיות וצעקות וקולות נוראים. ואח"כ לקח השופר ותקע השלשים קולות ואח"ז התפלל תפלת מוסף דר"ה בקולות נוראים. גם עכשיו נתקבצו ובאו הרבה אנשים יותר משל אמש ועמדו סביב החדר לשמוע החידוש. גם המלך של המקום הזה נסע מהיכלו היכל המלך לטייל קצת. ובראותו שסמוך לשפת הים עומדים כמה אנשים המון רב. גם הוא קרב ובא לשם ושאל אותם סיבת עמידתם. השיבו לו שאיש א' בא מהים ומתאכסן כאן. ואמש בלילה צעק ובכה וכן היום רחץ בבוקר בהים וצועק ובוכה ותקע על קרן א'. המלך ג"כ עמד שם סמוך לחדרו מבחוץ לשמוע. המלך אינו גם השכל כי הוא איש חו"נ ומלומד במדעים ובלשונות כידוע הבין במבונתו שהאיש הזה אינו משוגע כמו ששפט הו המון העם גסי השכל. ע"כ פקד על כל האנשים העומדים שם סביבות חדרו שלא יעשו לו מאומה שום דבר רע כי לפי מבינתו אינו משוגע ח"ו רק היא מאמין באיזה אמונה וזה הוא עבודתו ושלח לקרותי לבוא לפניו. הדייטשל יצא ובא ועמד לפני המלך ההוא. המלך שאל אותו מה הוא ומהיכן בא לכאן. המלך הבין את לשונו והשיב לו שהוא יהודי מארץ פולניא ועמד עליו רוח סערה בים וסער עליהם עד שבא לכאן. אני רוצה שתבוא לביתי לדבר עמך ומתי תוכל לבוא אלי. כן הגיד המלך. השיב לו הדייטשל מחר בערב אקיים פקודתך לבוא לפני המלך. המלך נסע לדרכו ופקד עוד הפעם שלא לעשות לזה האיש שום דבר רע ומחר לעת ערב יביאוהו אל המלך. כן הוה. מחר בערב. מוצאי ר"ה בא לפני