האוצר מספורי צדיקים ט

בירכו שיסע לשלום ושיחזור לביתו לפה בחיים ושלום כו' הדייטשל ביקש מחותנו הבעש"ט הק' שיברכהו שיבוא בחזרה לפה על ראש השנה כי דבר זה היה בחדשי הקיץ. הבעש"ט הק' לא ענהו ע"ז. כן היה ג' פעמים, שהדייטשל ביקש מחותנו הבעש"ט הק' שיברכהו שיחזור לפה על ראש השנה. והבעש"ט הק' לא ענהו ע"ז. מזה הבין הדייטשל היטב שלא יהיה על ראש השנה בכאן בבית חותנו הבעש"ט הק'. הוא נסע לבית אביו. וכן שאר האחים כל או"א מביתו. נתקבצו ובאו כולם לבית אביהם הנ"ל. כפקודתו עליהם כנז"ל. אביהם עשה סעודה גדולה והזמין כל לומדי העיר לבוא על הסעודה ואחר אכילתם. כיבד אביהם את גדול האחים להגיד לפני המסובין הלומדים איזה דרוש וחידוש בפלפולא דאורייתא בחריפות ובקיאות כפי שכלו. וכשסיים הוא כיבד את בנו השני שידרוש גם הוא. וכן את השלישי ואת הרביעי. והמסובין כולם הטו אונם לשמוע דרשת הדורש מובן הדבר שאביהם התענג מאוד מדרשות בניו המופלגים בתורה. כל או"א לפי שכלו. הדיטשל שהיה השמיני או התשיעי מהאחים לא הטה אזנו לדרשות אחיו ובהמשך הזמן שנתעכב הגדת האחים עד אליו הוא עסק באכילה היינו שכל השיריים שעל השולחן מהלחם והמאכלים שניתותר מאכילת כל המסובין הקרובים אליו ואכל כל השיריים. וכל המשך זמן הדרשות הם עסקו בשלהם. בד"ת על השלחן. והוא עסק בשלו. באכילה ושתיה. וכשהגיעו אליו. וביקשו אביו שגם הוא יגיד לפניהם איזו ד"ת לפי מה שקיבל. השיב לאביו שאינו יכול לומר כלום. הניח אותו והלך לבניו הצעירים ממנו. והגידו כולם כל או"א בפי שיד שכלם מגעת. כן נתעכב זמן הגדת הדרשות עד לפנות ערב. הכלל. כל המשך זמן הגדת הדרשות. הם עסקו בשלהם. והוא עסק בשלו. כנז"ל, כל המסובין המכובדים הביטו עליו בעינא פקיחא מה שהוא עושה. המה ראו כן תמהו מגודל הפלא. שאיש א' יאכל הרבה כ"כ כמו עשרה בני אדם ויותר. אמנם הם לא ידעו כלום מדרך הבעש"ט הק' זצ"ל שיש דרך לעבדות ה' באכילה ושתיה ולייחד בזה יחודים נוראים ונפלאים כו' כו'. אבי האחים הנ"ל ראה היטב מעשה בנו הדייטשל ומאוד הרע ד"ז בעיניו, שלא די לו שלא יכול ללמוד כלל. והוא עם הארץ. עוד לו. שהוא אוכל הרבה והוא רעבתן גדול. בפני המסובין לא אמר לו שום דיבור. שלא לביישו ברבים. ואחר שהמסובין הלכו לביתם קרא אבי האחים את הדייטשל לחדר מיוחד. והתחיל האב לבכות לפניו. ואמר לו בני בני עשית לי בושה גדולה בפני כל המסובין הנכבדים. כי לא די לך שאינך יכול ללמוד כשאר אחיך. עוד זה שנעשית רעבתן גדול. הזה היה תוחלתי ותקותי לראות ממך מעלה כזו. ובכה בדאבון נפש והוכיחו. הדייטשל ניחם את אביו לאמר. אבי אבי לא תצטער עוד ממני. אני קבלתי שלימיות יותר מכל אחיי. עשה סעודה עוד ביום מחר כמו היום ותזמין את המכובדים אל השלחן ואז אראה לכם מה שקבלתי. ותתענג מאוד ממני יותר מכל בניך המופלגים בתורה ובפלפול ובקיאות, כן עשה אביו והזמין את לומדי העיר על הסעודה השניה כמקודם. בגמר הסעודה כיבד האב את גדול האחים לומר לפני הלומדים איזה דרוש וחידוש. הוא התחיל להגיד. יצא הדייטשל ממקום מושבו ובא אל אחיו הדורש והושיט את ידו והעבירה על פני אחיו הדורש. תיכף נעשה כמבולבל ופסק מאמר ענין הדרוש והפלפול שהתחיל לומר והתחיל להתוודות ולספר עניני עבירות שעשה מנערותו עד עכשיו. ואחר רגעים אחדים הוחזר לשכלו ופסק לגמרי והושתק, הדייטשל חזר לו לישב על מקומו. כיבד האב את בנו השני לדרוש לפניהם, הוא התחיל לדרוש והדייטשל עשה לו ג"כ כמו לאחיו הראשין. קינח את פניו בידו גם הוא נעשה כמבולבל והתחיל להתוודות עבירות של עצמו שעשה עד עכשיו. והוחזר לשכלו ופסק לגמרי, וכן לאחיו השלישי שכבדו אביו שידרוש. עשה הדייטשל