המאור הקטן על סוכה יט:

[דף לט ע"א] לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעית לע"ה יותר ממזון ג' סעודות פי' ה"ר שלמה ז"ל משום דהתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה ול"נ שאין בה משום סחורה אלא בלוקח מהן חלוק או טלית דבר שאינו ראוי לאכילה ואין הטעם בזה אלא גזירה דלמא משהי להו ע"ה לאחר הביעור אבל בכדי מזון לסעודתיה דיומיה הוא דקא מובן והתירו משום כדי חייו לכל ימות השנה כמזונו לשבת. והא דתניא בד"א בלוקח מן המופקר אבל בלוקח מן המשומר אסור פי' ה"ר שלמה ז"ל משום דהערמה היא כשמוכרו על יד ולא היה צריך לסי' הזה לפי שהמשומר בפירות שביעית אסור הוא באכילת מן התורה כדתניא בסיפרא ואת ענבי נזירך לא תבצור מן המשומר אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר והיינו דתניא נכרי שהביא פירות ואמר של עזקה הן של ערלה הן ושל נטע רבעי הן אינו נאמן שלא נתכוין אלא להשביח מקחו ופי' של עזקה הן זה הוא מן המשומר כדכתי' ויעזקהו ויסקלהו וה"ר שלמה טרח לפרשה במקומה בענין אחר וזו היתה כשגגה לפניו:

[דף מ ע"א] רב כהנא אמר עצים להסקה נתנו תנאי היא כך היא גי' הגאונים ז"ל ופירוק שני הוא חוץ מן הפירוק של רבא שאמר סתם עצים להסקה הם עומדים בא רב כהנא להוסיף ולומד דאפי' עצים דהסקה עצמן שהנאתן אהר ביעורן איכא תנא דאמר יש בהם משום קדושת שביעית והיינו דר' יוסי דאמר לכם לכל צרכיכם שכשם שמוסרין דמי פירות שביעית למשרה ולכביסהואע"פ שהנאתן אחר ביעורן כך קרושת שביעית הלה בכל דבר הנאה השוה לכל אדם אע"פ שהנאתו אחד ביעורו וכל שכן במה שהנאתו וביעורו שוה כגון עצים דמשחן שמתחמם כנגדן ותרגום חמותי ראיתי אור שחינית וכ"ש במי שנהנה בו קודם שיתבער כגון לולב העשוי לכבד בו את הבית בי, שהנאתו וביעורו שוה בין שביעורו אחר הנאתו אצ"ל שיש בו קדושת שביעית לר' יוסי ואמטול הכי אצטריכא לאוקומה בבת ששית הנכנסת לשביעית ואפי' היה לולב העומד להסקה ולת"ק דר' יוסי דאמר לכם דומיא דלאכלה מי שהנאתו וביעורו שוה יצאו משרה וכביסה שהנאתן אחר ביעורן אין קדושת שביעית נוהגת בכל דבר שהנאתו אחר ביעורו כיון שאינו דומיא דלאכלה ועצים להסק' לדידהו אין בהם משום קדושת שביעית כלל והא דתניא א' שביעית וא' מעשר שני מתחללין על בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין במעשר שני בירושלים מפרשינן לה כי היכי דלא תיקשי לן ההיא דתנן הלוקח בהמה במעות מעשר שני בשוגג יחזרו דמים למקומן במזיד תעלה ותאכל במקום. סליקו להו לולב הגזול