המאור הקטן על שבת ב.

[דף ו ע"א] והכרמלית אטו כולהו לאו כרמלית נינהו כי אתא רב דימי אמר לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים כלומר זו היא עיקר כרמלית שגזרו עליה חכמים משום דזימנין דדחקי רבים ועיילי להתם ומתחזיא כרשות הרבים ושויוה כרמלית משום דלא ניחא תשמישתא וכולהו הנך אחריניתא משום לתא דהך גזרו רבנן בהו וזו היא העיקר הגזרה וכה"ג אמרינן בפירקין דלקמן אטו כולהו לאו משום בל תכלה נינהו אמר רבא מפני הרמאין כלומר שזו היא עיקר התקנה שאמרה תורה הנח פאה בתוך שדה וזה הטעם כעיקר לכל הטעמים כולן ירושלמי כרמלית תאני ר' חייא כרמל רך ומלא אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני אף הכא אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד אלא כרמלית. וגמרא דילן אמר רב ששת ותופסת עד עשרה מאי ותופסת עד עשרה אילימא דאי איכא עשרה הויא כרמלית וא"ת הא רשות היחיד היא כל שגבוהה עשרה ורחבה ארבעה איכא למימר הכא במאי עסקינן דלית ליה אלא חדא מחיצת או שתי מחיצות גבוהות עשרה וכהאי גוגא הויא כרמלית למאי דקא סלקא דעתך: