המאור הקטן על פסחים כ.

ואני דעתי נוטה לדברי הרי"ף דאמר אין היין טעון ברכה לאחריו במקומו ואע"ג דקתני בברייתא עקרו ודאמרינן בגמרא הא מדקא תאני עקרו מכלל דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן עסקינן לאו למימרא שלשון עקירות מלמדת כך אלא לשון קצרה היא כלומר מדקתני עקרו לצאת לקראת חתן ולקראת כלה או ללכת לבהכ"נ או לבית המדרש טעמא דעקרו לדבר מצוה אבל לדבר הרשות לא היה להם לעקור אע"פ שהניחו שם זקן או חולה דחיישינן דילמא ממשיך ולא הדר לברוכי בדוכתיה אלמא בדברים שטעונים ברכה לאחריהן במקומן עסקינן והא דתניא חברים שנכנסו לשתות יין ועקרו רגליהן וחזרו אין צריך לברך אין שם עקירה לדבר מצוה ואתיא כרבי יוחנן ומסתברא כדברי הרי"ף שהיין אין טעון ברכה לאחריו במקומו מדאמר ר' יוחנן ידי יין נמי יצאו ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן אחד שינוי יין ואחד שנוי מקום אין צריך לברך ואותביניה מברייתא דתניא שנוי מקום צריך לברך וסלקא ליה בתיובתא ואתא רב חסדא ואוקמה לההיא בדברים שאינן טעונין ברכה לאחריהן במקומן אלמא יין אין טעון ברכה לאחריו במקומו וה"ר שמואל טרח בפירושו להעמיד דברים הללו ולומר שהיין טעון ברכה לאחריו במקומו ולא נתיישבה דעתי בדבריו ואנן תניא כותיה דרבי יוחנן גרסינן בהא ברייתא בתרייתא דבמסקנא בודאי שאין לנו כיוצא בזה בכל התלמוד תיובתא דפלוני ותניא כוותיה אלא יש לומר שמא חיצונה היתה שהגיעה ליד רבנן סבוראי מאחרי סתימת התלמוד וקבעוה בגמ' וכיון דעלתה לראשונים ההיא דר' יוחנן בתיובתא לא חיישינן להא וקי"ל כרב ושמואל דאמרי תרווייהו ידי יין לא יצאו ובההיא דתניא שינוי מקום צריך לברך ואפי' בדברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן כרב ששת וכדפסק הרי"ף משמיה דרבוואתא והוי יודע כל שעקרו רגליהם והלכו להם למקום אחר ל"ש לא חזרו ול"ש חזרו למקומן כל זמן שלא הניחו שם זקן או חולה הוה שנוי מקום ואפי' הניחו שם זקן או חולה אין להם לכתחלה לעקור רגליהם אלא לדבר מצוה בדברים שטעונים ברכה לאחריהן במקומן עד שיברכו וכדפרישית והא דתנן בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהם היום מביאין כוס ראשון ואומר עליו קדוש היום והשני אומר עליו ברכת המזון דברי ר' יהודה ר' יהודה לטעמיה דאמר מפסיקין לשבתות ומה היא הפסקה זו זו היא ברכת המזון ומי גרם לה קדושת היום שאלמלא כן לא היה מפסיק לפיכך קדושת היום קודמת לה כשם שהיין קודם לקדוש היום לפי שהיין גורם לקדושה שתאמר כך אף זו הפסקה קדושת היום גורמת לה לפיכך היא קודמתה ר' יוסי אומר אוכלים והולכין עד שתחשך ר' יוסי לטעמיה דאמר אין מפסיקין גמרו כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומרים עליו קדוש היום לפי שברכת המזון קודמת או משום שהיא תדירה או משום שכבר בא המזון קודם שיקדש היום ואין הלכה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא פורס מפה ומקדש והדר לקבעיה: