המאור הקטן על מועד קטן ג.

והא דתנן אין חופרין כוכין וקברות במועד פי' הרי"ף לקבור בהן אחר המועד ואנו תמהים מזה הפי' וכי היכן מצינו שהותרה מלאכה במועד משום צורך שלאחר המועד דאיצטריכינן למיתני אין חופרין כוכין וקברות במועד לקבור בהן אחד המועד ול"נ דלא נצרכה אלא לקבור בהן אפי' בתוך המועד ואע"פ שנהגו בזה היתר אפשר שנהגו ע"פ ההלכות של הרב ז"ל ואם יהיה המת בבית הקברות יש לנו להתיר לחפור לכתחלה מידי דהוה אמצא עצים ונוסרן לעשות אדון עם המת בחצר ויש מי שאמר כיון דפרישנא בגמ' כוכין בחפירה וקברות בבנין הא למדנו שאין איסור אלא בנין והדומה לו ולפי שחפירת הכוכין כיון שהם חקוקים בכותלי המערה דומה הוא לבנין אבל קברות שהם בחפירת הקרקע כמו שאנו נוהגין אינו דומה לבנין אלא דומה הוא לנברכת שמותר לעשות במועד. אמר שמואל מקבלי קבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר יש מרבותינו מי שפירש שמועה זו כולה לענין אבלות אבל לענין שבת ויו"ט וחולו של מועד כל קבולת שמסר ישראל לכותי מיום חול הרי היא מותרת לא שנא בתוך התחום ול"ש חוץ לתחום ונראה להם משורש ההלכה זו שהקבלנות מותרות יותר מאריסות וחכירות וראיותיהם ודבריהם כתובים בספריהם והקשה עלי שבדבריהם שפירשו שמועה זו כולה לענין אבילות מאי דאמרי' בגמ' אבל בחולו של מועד אסור והלא אין אבילות נוהגת בחולו של מועד תינח שבתות וי"ט איכא למימר לפי שהשבת עולה ואינה מפסקת האכילות וי"ט נמי איכא למימר בי"ט שני דעולה למנין שבעה אי נמי דנהג ביה אבילות ביום קבורה אלא חוש"מ מאי איכא למימר ונ"ל כי הפרש יש בין קבלנות לקבולת כי קבלנות ואריסות וחכירות כולן הן בעבודת הקרקע ויש להם חלק בפירות הקרקע וכל חד וחד כי טרח בדידיה קא טרח והיינו דאמרי' האריסין והחכירין והקבלנין של אבל הרי אלו יעשו כי מפני שיש להן חלק בפירות הקרקע הרי הם כבעלים של הקרקע ובדנפשייהו קא טרחי החמרין והגמלין והספנין של האבל הרי אלו לא יעשו לכתחלה בתוך האבילות אע"פ שכל מלאכתן חוץ לעיר ואם היו מוחכרין ומושכרים אצל אחרים מקודם האבילות הרי אלו יעשו אם היה לו לאבל שכיר יום לעשות מלאכתו אפי' בעיר אחרת לא יעשה אם היתה מלאכת אחרים בידו בין קבולת בין שאינה קבולת לא יעשה היתה מלאכתו ביד אחרים בביתו לא יעשה בבית אחרת יעשה וזו היא קבולת כי קבולת היא במלאכה של מטלטלין או של קרקע כגון בנין והדומה לו שאין לו חלק בפירות הקרקע כלום ועליה אמר שמואל מקבלין קבולת אע"פ שהם מותרין לעשות בבית אחר אבל ברחבה של עיר ובכל מקום מפורסם לא יעשו בתוך התחום ואם הוא חוץ לתחום מותר אפי' במקום מפורסם וכשם שאמרו לענין אבילות כך ה"ה לענין איסור מלאכה של שבת ויו"ט וחוש"מ ואע"פ ששנינו בכולן ב"ה מתירין עם השמש לא נאמרו אותן דברים אלא במלאכות העשויות בתוך הבית וכמו ששנו כאן לענין אבילות בביתו לא יעשה בבית אחר יעשה ועורות לעבדן וכלים לכובס אע"פ שועשים על גבי הנהר בשבת מותר שאין המלאכה מפורסמת אבל במלאכה המפורסמת וידועה לבעליה הנעשים במקום מפורסם כל בתוך התחום אסור והיינו דמפרש בה רב פפא וחוץ לתחום נמי לא אמרן וכו' ומפירושיה דרב פפא נקט מיניה לענין אבילות כגון בחוש"מ שאין אבילות בחוש"מ נקוט מיניה לענין איסור מלאכה דחוש"מ ואין לנו להפריש בין אבילות לחוש"מ אלא בדברים המפורשים במשנה ובגמ' בלבד כך נראה לי: