המאור הקטן על מועד קטן ב:

ה"ג אמר רבינא ש"מ האי תרביצא שרי לתרבוציה בחולא דמועדא שדה גריד מ"מ (לא) אפלא לשוויי חרפא ה"נ אפלא לשוויי חרפא וכולה רבינא הוא דקאמר לה כלומר שדה גריד מ"ט שרו רבנן כדקתני וחכמים מתירין בזה ובזה והלא הוא יכול לעמוד בלא השקאה אלא אפלא לשוויי חרפא לאו כהרווחה הוא אלא כמקום פסידא דמי ושרי ה"נ תרביצא אפלא לשוויי חרפא וכמקום פסידא דמי ושרי ופי' תרביצא הם זרעים וירקות שאדם זורע בתוך חצירו סביבות בורו וכשהוא מכבד ומרבץ את ביתו מרביץ גם אותן זרעים במעט מים והם ממהרין להגיע לעונתן מריח מימי הריבוץ ומריח מימי הבור וכן עושין בשדה לבן ומכאן נראה שהלכה כרבנן ולא כר"א בן יעקב ואפי' שדה שאינה מטוננת מותרת ורב יהודה לטעמיה דר"א כן יעקב קאמר ולית הלכתא כוותיה ובהלכות הרי"ף ז"ל תמצא דברים הללו בחלוף [הרא"ש הביאו בפ"ק סי' ה']:

[דף ז' ע"ב] א"ר חייא דנתי לפני רבי יותם לא היה לו לעזיהו אלא בימי חלוטו אמר לו אף אני כך אמרתי פי' סדר הכתובים כך הוא באמציה כתיב בן עשרים וחמש שנים היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים וכתיב בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה מלך ירבעם בן יואש מלך ישראל בשומרון ארבעים ואחד שנה וכתיב בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריהו בן אמציהו מלך יהודה ולפי החשבון לא היה לו לומר אלא בשנת חמש ועשרים לירבעם מלך עזריהו וכתיב בן שש עשרה שנה עוזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלים וכתיב בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריה בן ירבעם על ישראל ולפי החשבון לא היה לו לומר אלא בשנת עשרים ושש שנה לעזריהו מלך זכריה בן ירבעם שאם תחשוב משנת חמש עשרה לאמציהו שהתחילה מלכותו של ירבעם כלתה לה בשנת כ"ו לעזריה לפי שכל מלכותו של ירבעם לא היתה אלא מ"א שנה ולפיכך צריך תיקון למקראות הללו וכך הוא תיקונם לפי משנתנו של סדר עולם שירבעם ועזיהו מלכו כאחת וזה שכתב בשנת חמש עשרה לאמציה מלך ירבעם היא השנה שמת בה יואש מלך ישראל וכתיב ויחי אמציהו אחרי מות יואש חמש עשרה שנה כל אותן חמש עשרה שנה מלך עזיהו בחיי אביו וזה שכתוב בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריהו שמלך מלכות מנוגעת וזה שכתוב בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך זכריה בן ירבעם לפי התקון הזה היה לו לומר בשנת מ"א לעזריה אלא לפי שמלך ירבעם בחיי אביו ויש לומר שהיתה מלכותו בחיי אביו קרוב לג' שנים נשארו לו ולעזיהו ל"ח שנה שמלכו כאחת אחר שמת יואש וכך שנינו בסדר עולם בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וגו' ויהי לדרוש אלהים בימי זכריהו המבין ביראת אלהים ובימי דרשו את ה' הצליחו האלהים מה הצלחה הצליחו הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבותיו מה ת"ל אחרי שכב המלך עם אבותיו שמלך בחיי אבותיו עזיהו וירבעם מלכו כאחת וירבעם מלך בחיי אביו שנאמר וירבעם ישב על כסאו בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזיהו אפשר לומר כן והלא שניהם מלכו כאחת אלא שמלך מלכות מנוגעת כך היא שנויה בסדר עולם ולפי פשוטו של מקרא יש למקראות הללו תקון אחר וכשאתה מחשב לפי תקון המקראות הללו כדברי תנא דסדר עולם תמצא שהיה יותם לעזיהו בימי חלוטו והגאון רב אחא משבחא ז"ל כתב ירבעם ועזיהו מלכו כאחת והוא נתנגע בעשרים ושבע דה"ל מנוגע עשרים ושש שנה שהרי מלך נ"ב שנה ויותם כי שכיב עזיהו בר כמה הוה בר עשרים וחמש עבורו אימת בעשרים ושבע לעזיהו אשתכח דבימי חלוטו הוה ור' יוסי בר' יהודה אמר לך לאו בתחלת שנה אתנגע דעיבוריה מקמי הכי הוה וזהו תקון המקראות לפי פשוטם כי הימים שקשרו על אמציה קשר בירושלים היו י"ב שנה והשנים ההם הם לחשבון לאמציה בכלל כ"ט שנה שמלך והם נחשבות לעזיהו בפסוק בשנת ל"ח שנה לעזריה כי עם יהודה המליכוהו תחת אביו בחיו וזה שכתב בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה אפשר לומר שמנה הכתוב לשני חיי ירבעם ולא לשני מלכותו עוד י"ל כי השתים עשרה שנה שקשרו על אמציה אינם נחשבות לא לאמציה ולא לעוזיהו בזה הכתוב בשנת עשרים ושבע לירבעם אבל הם נחשבות לעוזיהו בנ"ב שנה שמלך וזה שכתוב בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה מנה הכתוב לשני חיי עזריה ולא לשני מלכותו כי לא היו אלא ב"ו מתחלת מלכותו וזה הפי' יותר נכון וכן תמצאם לפי חשבון המקראות הכתובים ארבעים ושתים שנה צא ארבעה שנים מקוטעות נשתיירו לך שלשים ושמנה שלימות: