המאור הקטן על עירובין ד.

וצורת פתח מהניא בין בגבהה בין ברחבה ואמלתרא מהני בגבהה וברחבה בעיא ולא איפשיטא והא דתניא לענין כלאים נמצאת אתה אומר שלש מדות במחיצה וכו' אוקמא רבא מדסיפא רשב"ג רישא נמי רשב"ג וכיון דקי"ל כרבנן ולא כרבן שמעון בן גמליאל בטלה לה מדה אמצעית ואין לנו אלא שתי מדות כמחיצה כל שהוא פחות מג' צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה כדי שיהא בו תורת לבוד זו מדה אחת וכל שהיא משלשה ומשלשה ועד ארבעה ועד ארבע אמות ועד עשר אמות צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו בנכנס ויוצא שלא יהא פרוץ מרובה על העומד כרב פפא דהלכתא כותיה ואם היה בין זה לזה כמלואו בנכנס ויוצא דהיינו פרוץ מרובה על העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור ואם היה פרוץ כעומד אף כנגד הפרוץ מותר נפרצה ביתר מעשר הכל אסור היו שם קנים הדורקנים ועשה שם פאה מלמעלה אפילו ביתר מעשר מותר ועומד מרובה על הפרוץ אי נמי פרוץ כעומד בשתי הוי עומד בערב בעיא דרב המנונא כגון דאייתי מחצלת וחקק בה כדמפדש בגמ' ולא איפשיטא ולחומרא נקטינן בכל ספק דמחיצות שבת: