המאור הקטן על עירובין לא.

מתני' חצר שנפרצה משתי רודותיה וכו' אוקמה רב בעשר וכגון שנפרצה בקרן זויות ונפרץ הקרוי עמה ונשאר הקרוי עמה באלכסון וזה פי' משתי רוחות שהפרצה אוכלת משתי הרוחות שכל קרן זוית שתי רוחות תלוין בו ופתחא לא הוי אע"ג דלא הוי יותר מעשר דפתחא בקרן זוית לא עברי אינשי ופי תקרה יורר וסותם לא אמרי' באלכסון ושמואל אמר אפילו ביתר מעשר בפרצת בית שבמשנתנו אבל חצר דליכא תקרה לא הותרה פרצה ביתר מעשר אפילו מרוח אחת ושתי רוחות דנקט משום בית נקט לה ובמסקנא אוקימנא שנפרצה בקרן זוית דהיינו משתי רוחות וביתר מעשר וקירוי' בר' כלומר שלא נפרץ קרויה אלא נשאר מרובע כצורתו כנגד ארבע כותלין ולא עמד באלכסון ויש מפרשים קירויו בד' כלומר בר' טפחים משום דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם בפחות מד'. ושמואל מודה למאי דקאמר רב אלא דלא דייקא לישנא דמתני' כותיה משום דלא קתני באלכסון אבל רב לא מודה למאי דקאמר שמואל שתהא פרצה אפילו ביתר מי' אסורה ואפילו בקרן זוית אם לא נפרץ הקירוי עמה ואקשי' ומי אית ליה לשמואל פי תקרה יורר וסותם והא אתמר אכסדרה בבקעה כלומר שנפרצה האכסדרה במלואה למקום האסור לה דהיינו בקעה דהיא כרמלית שכן דרך כל אכסדראות להיות פרוצות מרוח אחת או מב' רב אמר מותר לטלטל בכולהו דאמרי' פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בר"א ככרמלית דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם ושנינן הא ל"ק כי לית ליה לשמואל בשלש כלומר באכסדרה דלית לה אלא שלש מחיצות לא אמרי' בכולה דופן רביעית שנפרצה במילואה פי תקרה אבל בר' אית ליה כלומר בבית דאית ליה ד' מחיצות אע"פ שנפרצה ביתר מעשר הדופן הרביעית כיון שנשאר ממנה כל דהוא ה"ל ההוא כל שהוא כפצימין ואמרי' פי תקרה יורד וסותם דאמרי' התם במסכת סוכה יש לה פצימין דברי הכל כשרה והדרינ' לקושיין מ"מ קשיא ואוקמי' שמואל כגון שנפרצה בקרן זוית ולא נפרץ הקירוי עמה עד שיהא באלכסון אלא עומד כנגד ד' כותלים ברבוע וזה פי' וקירויו בד' ואילו היה בעשר או שלא היה בקרן זויות הוה אמרי' פי תקרה יורד וסותם אבל בקרן זוית וביתר מעשר לא אמרי' פי תקרה יודד וסותם אליבא דשמואל אע"פ שאין הקירוי עומד באלכסון אלא שנשאר מרובע על ראשו הראשונה ודייקי' שמואל מ"ט לא אמר כרב אע"ג דלא פליג במימריה אבל פירושה דמתני' לא דייקא ליה לשמואל כוותיה דרב מדלא קתני שנפרצה באלכסון לא משמע ליה שנפרץ הקירוי אבל בקרן זוית כ"ע מודו דהיינו פי' שתי רוחות ששנינו במתני' שהפרצה אוכלת משתי רוחות:

ורב מ"ט לא אמר כשמואל. דא"כ שלא נפרץ הקירוי היינו אכסדרה בבקעה ואע"פ שנפרצה משתי הרוחות אמרינן פי תקרה יורד וסותם לטעמא דרב ואפי' בקרן זוית דאיתמר אכסדרה בבקעה וכו':

בעשר כו"ע לא פליגי דאמרינן פי תקרה יורד וסותם כי פליגי ביתר מעשר ואליבא דהדין לישנא אמרי' לעיל דשמואל מודה למאי דקאמר רב אבל רב לא מודה למאי דקאמר שמואל איכא דאמרי ביתר מעשר כ"ע לא פליגי דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם כשנפרץ במלואו א"נ בשתי רוחות כעין משנתנו שנפרץ בקרן זוית כי פליגי בעשר ואליבא דהדין לישנא איכא למימר במאי דפליגי רב ושמואל בפירושא דמתני' בלחוד אבל לענין איסור והיתר לא פליגי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי אלא בפירושה דמתני' בלחוד דלרב דייקא ליה מתני' הכי כלומר אפילו בעשר איכא לאוקמה למתני' ובאלכסון ולשמואל לא דייקא ליה הכי משום דלא קתני באלכסון ואדרבה ביתר מעשר איכא לאוקמה וכגון שלא נפרץ הקירוי עמה. כללא דמילתא רב מוקים לה למתני' אי כטעמיה דנפשיה אי כטעמיה דשמואל ושמואל מוקים לה כטעמיה דנפשיה וכיון דסוגיין בכולה תלמודא כלישנא בתרא נקטינן כהדין לישנא הלכה למעשה דביתר מעשר במלואו א"נ משתי רוחות לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם אע"פ שלא נפרץ הקירוי אבל בעשר אפילו נפרץ במלואו אמרי' פי תקרה יורד וסותם כל זמן שלא נפרץ גם הקירוי ואם נפרץ גם הקירוי ונשאר באלכסון בפרצה של שתי הרוחות בקרן זוית לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם ואם נפחתה כולה דופן כנגד דופן דכ"ע בין לרב בין לשמואל לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם והיינו דאמרי' במסכת סוכה בפרק ראשון אמר ליה אפי' נפחתה דופן אמצעית אמר ליה בההיא ודאי מודינא לך משום דהויא כמבוי המפולש וליכא מ"ד במפולש פי תקרה יורד וסותם אלא ר' יהודה לטעמיה דרבה דסבר למימר מעיקרא ולית הלכתא כוותיה כדתנן הבונה עלייה ע"ג שני בתים ובבתים של מבוי מפולש עסקינן כדקתני וכן הגשרים המפולשים מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה וחכ"א ובמסקנא אסיקנא דטעמיה דר' יהודה משום דקסבר שתי מחיצות דאורייתא ואפי' שלא בפי תקרה אלא בלחי מכאן ולחי מכאן וקורה מכאן וקורה מכאן סגיא ודייקא מתני' כותיה דקתני ועוד הא א"ר יהודה אי אמרת בשלמא שתי מחיצות דאורייתא ואפי' בלא תקרה היינו דקתני ועוד כלומר אפילו בלחי וקורה סגיא אלא אי אמרת טעמיה דרבי יהודה משום פי תקרה ובלחי וקורה לא שרינן דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם בקורה טפח עד שיהא בה ארבעה מאי ועוד היינו רישא אלא לאו ש"מ טעמיה דרבי יהודה משום דקסבר שתי מחיצות דאורייתא ועלייה משתריא תותה אליבא דר' יהודה וחכמים אוסרים בזו ובזו ותנא עלייה להודיעך כהן דרבנן ותנא מבוי להודיעך כחו דר' יהודה וטעמייהו דרבנן משום דלא סבירא להו שתי מחיצות דאורייתא עד שיהו שלש ולא אמרי' פי תקרה יורד וסותם במבוי מפולש וכדרבנן נקטינן לחומרא. וקורה ארבעה מתרת בחורבה ובמים כר' יהודה ורב נחמן וכעין מאי דנקיטין מפלוגתא דרב ושמואל וכדכתבינן לעיל וה"ה לכל מחיצה של בית וחצר וחורבה אורחא דמילתא נקט שרוב החורבות פרוצות במלואן ובמים נמי רבותא קמשמע לן דע"ג דהדר ערבי מיא ושקיל דהאי גיסא מהאי גיסא קל הוא שהקלו חכמים במים כדרבי טבלא. והוי זהיר בדברים הללו כי יש בהם גרסאות משובשות ופירושם משובשים ולא נכונים. יש שגורסין הא לא קשיא כי לית ליה לשמואל בארבע אבל בשלש אית ליה ופי' רבינו שלמה הולך על דרך הגירסא ההיא והגירסא שלנו עם הפירוש שפירשנו בה הוא המחוור והרב אלפס דלג בדברים הללו ולא כתב בהן כל הצורך: