המאור הקטן על עירובין י:

וההוא עובדא דהנהו בני גננא פירש רש"י ז"ל ביום טוב שני ולא היו צריכין להמתין בכדי שיעשו במה שנעשה ביום טוב שני אלא חומרא הוא שהחמיר עליהם רבא לפי שלא היו בני תורה:

[דף מא ע"ב] נקוט האי כללא לעולם אין לו אלא ד' אמות מי שהוציאוהו נכרים והחזירוהו נכרים אלא אם הוציאוהו נכרים וחזר לדעת או שיצא לדעת והחזירוהו נכרים אין לו אלא ד"א בלבד וא"צ לומר יצא לדעת וחזר לדעת:

ופירות שיצאו חוץ למקומן וחזרו למקומן אפי' במזיד לא הפסידו את מקומן ומותרים באכילה מ"ט אנוסין נינהו וכדרב פפא:

ופירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו בין כך ובין כך אין להם אלא ד' אמות בד"א שלא במקומן כלומר שיצאו ולא חזרו אבל אם חזרו למקומן אפילו במזיד יאכלו כרב פפא וכת"ק דר' נחמיה ודר"א בן יעקב ואין כל זה ברור בהלכות הרי"ף: