המאור הקטן על חולין ה.

השוחט מתוך טבעת גדולה ושייר בה מלא החוט על פני רובה לרבנן פסולה ולר' יוסי בר' יהודה כשרה וה"ה לשוחט מתוך שאר טבעות ולאחר שחתך רוב הטבעת הגרים ויצא לו חוץ מטבעת גדולה כלפי הראש אע"פ שאין הטבעות התחתונות מקיפות את כל הקנה הואיל ומקיפות את רוב הקנה חשיב רובה של טבעת כרובו של קנה וכשרה לר' יוסי בר' יהודה ואם הגרים קודם שישחט הראש ויצא לו חוץ מטבעת גדולה פסולה אפי' לר' יוסי בר' יהודה ולר' חנינא בן אנטיגנוס כשרה כל זמן שלא הגרים משיפוי כובע ולמעלה כלפי הראש וכוותיה קי"ל דכל משיפוי כובע ולמטה כשרה דהיינו שייר בחטי אבל ברובו של קנה קי"ל כרב ושמואל דלא ס"ל כר' יוסי בר' יהודה בשאר הטבעות שיהא רוב הטבעת עולה לו לרוב הקנה ולעולם בעינן רובו של קנה שחוט במקום שחיטה ופלוגתא דרב הונא ורב יהודה בהגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש ובשחט שליש והגרים שליש ושחט שליש אליבא דר' יוסי בר' יהודה אזלי וכלישנא בתרא דרב הונא אמר רב אסי שייכן וקי"ל כלישנא בתרא:

[דף יט ע"א] נקיטנן מינה שחט ב' שליש והגרים שליש או שהגרים שליש ושחט שני שליש כשרה אבל שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש או שהגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש כיון דמספקא לן הלכתא אי כרב הונא אי כרב יהודה נקיטין בתרוייהו לחומרא ואע"ג דאינהו פליגי אליבא דר' יוסי בר' יהודה ואנן קי"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס נקיטינן במוגרמת משיפוי כובע ולמעלה לפום מאי דכתיבנא וכן אם הגרים שליש ושחט שליש ועמד פסולה ואינו דומה לחצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו לפי שזה הוא מקום שחיטה וזה אינו מקום שחיטה וכבר ביארנו זה בחבורנו בהלכות שחיטה והרי"ף ז"ל לא הזכיר מכל זה כלום גם ה"ר שלמה ז"ל כתב כענין הזה בשוחט מתוך שאר טבעות דברים שאינן ברורים אצלנו: