המאור הקטן על ברכות ו:

מאי הוי עלה רב יוסף אמר האל הקדוש והאל המשפט ורבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והלכתא כרבה למעבד הכי לכתחלה ואי שני לא מהדרי' ליה דלית לן ראיה מהכא לאהדורי ודאמר רבה בר בר חנה משמיה דרב שמתפלל אדם המלך הקדוש והמלך המשפט בעשרה ימים שבין ר"ה ליום הכיפורים לכתחלה קאמר שמתפלל כך ור' אלעזר אומר אם אמר האל הקדוש והאל המשפט יצא בדיעבד קאמר ולא פליגי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא:

ומה שכתב הרי"ף ז"ל דשמעי' מהכא (מדאמר בגמ' דהלכתא כרבה) דמהדרי' ליה לא שמעינן מיניה הכי ונראה שיש חלוף בין הגרסא שלנו ובין הגרסא שלו וכן נראה שיש שבוש בגרסא שלו מן הגמרא לפי שמצאנו כתוב בהלכות בענין פשיטא היכא דנקט כסא דחמרא בידיה וכך נמצא כתוב בהן א"נ היכא דנקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא פתח בדחמרא וסיים בדשכרא יצא אלא פתח בדשכרא וסיים בדחמרא מאי ולא איפשיטא ולקולא עבדינן וזה שבוש הוא דפתח בדשכרא וסיים בדחמרא לא איבעיא לן מעולם דהא פשיטא היא דאי כסא דשכרא הוא דנקיט בידיה לא יצא ואי כסא דחמרא הוא דנקט בידיה הא נמי פשיטא דיצא דאי נמי סיים בדשיכרא יצא וסוגיין דפתח בזו וסיים בזו יצא ובלבד שלא יטעה בחתימה שהיא העיקר דעד כאן לא איבעיא לן אלא בטועה בפתיחה אבל בחתימה ליכא ספיקא דודאי לא יצא והא דאמרינן טעה בפתיחה יצא אפילו אכל נהמא וקסבר דתמרי אבל פתח בדתמרי וסיים בדנהמא יצא דהיינו בעיין בפתח בדחמרא וסיים בדשכרא דלא אפשיטא ולקולא עבדינן ולא מהדרינן ליה ואע"ג דמתמה עלה בגמרא מאי קא נפיק לפום בעיין מתמהינן עלה כלומר אי הכי תפשוט בעיין ובמקום הזה לא נתבררו דברי רי"ף כשפירש דין אכל תמרי ולא פי' דין אכל נהמא ואדרבה ההוא ה"ל לאשמועינן טפי והא דאמרינן לעיל היכא דטעה בחתימה לא יצא ה"מ בחותם בכסא דשכרא בדנהמא א"נ בחותם בדחמרא בתמרי אבל בחותם בכסא דחמרא בדשכרא א"נ בחותם בתמרי בדנהמא יצא ואין זו טעות ולא הוצרכתי לכתוב לך עיקר הגי' כי ידועה וברורה היא בכל ספרינו ופי' ההלכה תמצאנו על אופניו בפירוש רש"י ז"ל: