המאור הקטן על ברכות לט.

הא דתניא היה מהלך חוץ למדינה וראה אור וכו' דייקינן בגמרא מחצה על מחצה מברך והא דתניא ראה תינוק ואבוקה בידו בודק אחריו ואוקימנא סמוך לשקיעת החמה לא הזכיר מכל זה הרי"ף ז"ל כלום:

ועונין אמן אחר ישראל המברך ואע"ג דלא שמע והוא דלא אכיל הכי פרישנא בגמרא ולא פירש זה בהלכות ויש טועין בדברי הרי"ף במה שכתב בערבי פסחים אמר ליה רבינא לרבא שמעת מינה ברכה טעונה כוס אמר ליה ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות וכו' ולמדים מזה שאין ברכה טעונה כוס וטעות הוא בידם דמתני' בהדיא היא דתנן בא להם יין בתוך המזון וכו' והלכה כב"ה דשמעת מינה בהמ"ז טעונה כוס ואפילו לבית שמאי נמי אוקימנא בפרקין דהכא בפלוגתא דתנאי והא דתניא הנכנס לביתו במוצאי שבת אמרי' עלה בגמרא בפרק ערבי פסחים ש"מ מהא מתניתא תמני וכולן הלכות קבועות הן כדמסקינן להו התם אע"פ שהשמיטם הרי"ף בר מהא דמאור ואח"כ בשמים דהיא אליבא דב"ש ולית הלכתא כותייהו אלא כב"ה ואליבא דרבי יהודה וכך נהגו העם: