המאור הקטן על ברכות ל.

והא דאמרינן בגמרא בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס אין הדברים אלא במקומות שאין להם יין מצוי כל שבעה ולא היו רגילין בתוך סעודתן אלא מים זולתי שבתות וימים טובים שהיו קובעין על היין ותמצא זה ברור במקומות רבים בתלמוד שלא היה כוס יין מצוי להם כדאמרינן בסוכה בפרק לולב וערבה כוס כל יומא מי איתיה דילמא דאיקלע ליה כוס ובפרק ערבי פסחים אמרי' והא יום טוב אחר השבת דאית ליה ואמר רב יקנ"ה הא למדת שלא היה להם מצוי יין לפיכך היו מברכין בימות החול על כוס של יין הבא להם בתוך הסעודה ואנו המקומות הסמוכין לנו שאין קובעין על היין בין בחול בין בשבת אין לנו בכל ימות השנה וכי ההיא דגרסינן התם בפרק ערבי פסחים בי ריש גלותא ספק לא מייתי לן אבל הכא הא מנח קמן ודעתן עילויה כל כמה דלא אפסקי ברכת המזון לא צריך מהדר וברוכי עלה ולפי שראיתי אנשים חכמים בעיניהם שטעו בשמועה זו הוצרכתי לכתוב זה: