המאור הקטן על ביצה ו.

והא דתנן משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין ב"ה הוא דכי היכי דפליגי ב"ש במדורה פליגי בהוצאת כלים דאידי ואידי הנאת גופו היא ולאו אוכל נפש:

[דף יג ע"א] ל"ק הא ר' הא ר' יוסי בר' יהודה לר' דמחייב במעשר במכניס שבלים למוללן במלילות משעת כניסתן ולא מצינו תרומה שזכאי בהרמתה ביו"ט שהרי הן טבולין מאתמול אבל לר' יוסי ברבי יהודה דפטר להו ממעשר עד שעת מלילה כיון דמוללין מלילות ביו"ט הוו להו פירי דטבילי האידנא ומותר להפריש מהן תרומה ביו"ט ולדבריו מצינו תרומה שזכאי בהרמתה ואקשינן עלה ולרבי נמי משכחת לה כגון שהכניס שבלים לעשות מהן עיסה ונמלך עליהן ביו"ט למללן דטבלן ביומיה ואוקימנא מאי תרומה רוב תרומה וזו השיטה בפירש"י ז"ל:

[שם ע"ב] והא דתניא לענין מעשר המולל מלילות של חטין מנפח על יד על יד וכו' ואר"א עלה וכן לשבת:

ופליגי בה אמוראי כיצד מולל ופירושה ביו"ט וכיצד מנפח ופירושה בשבת ולא הזכיר הרי"ף ז"ל מכל זה כלום במקום הזה אלא במסכת שבת וגם שם לא כתבה כראוי: