המאור הקטן על ביצה ה

[דף יב ע"א] תני תנא קמיה דרב יצחק בר אבדימי השוחט עולת נדבה ביו"ט לוקה ואוקימנא לב"ש לב"ש אין לב"ה לא ולב"ש נמי עולת נדבה אין עולת חובה לא ואתיא כמ"ד נדרים ונדבות קרבין ביו"ט לב"ה ולב"ש אין קרבין נזירה שלמים אטו עולות ועולה של יו"ט נמי גזירה אטו עולה שאינה של יו"ט שמן הדין היה להם להקריב משום שנאמר וחגותם אותו חג לה' כל דלה' ועולא דדריש ליה אליבא דב"ה ס"ל כמ"ד נדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט אבל עולת נדבה ודאי לוקה לב"ש דהא לא קביע ליה זמן ואין בה שום צורך הדיוט והא דתניא אמרו להם ב"ש לב"ה והלא כבר נאמר עצרת תהיה לכם לכם ולא לגבוה דשמעת מינה דעל עולת חובה לוקה לב"ש ההיא כמ"ד נדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט והא דאמרי' לב"ה מתוך שהותרה מלאכה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אין התרה זו שוה בכל דבר אלא יש לה דרכים חלוקים זה מזה בקטן ולולב וס"ת דאיכא להדיוט צורך כל דהו אע"פ שאינו לאוכל נפש מותר לכתחילה ובעולת נדבה שהיא כולה לגבוה ואין בה להדיוט כלום לא הותרה לכתחלה אלא שאם עבר ושחטה אינו לוקה כיון שהוא מצוה וה"ה למבשל גיד בחלב ואכלו אע"פ שהוא איסורי הנאה כיון דקא מתהני מיניה ביו"ט אינו לוקה אבל הוציא אבנים לעשות מהן בנין אפילו ב"ה מודו דחיובי מחייב עליהן והוצאת כלים פלוגתא דב"ש וב"ה כמ"ש בהלכות: