המאור הקטן על ביצה יט.

מתני' ועוד אמר ר' אליעזר עומד אדם על המוקצה ע"ש בשביעית וכו' וה"ר שלמה ז"ל מקשה בה אמאי קתני ועוד והא אפסקוה רבנן במילתא אחריתי דקתני אין מוציאין את האור וכו' והתם במסכת עירובין בפ' אין עושין פסין דקא מקשי מר"א דסוכה אדרבה מר"א דהכא ה"ל לאקשויי דלא מצי לדחויי כדדחי ליה התם ונראה לי דכה"ג לא הויא הפסקה דכיון דאתחיל במילי דהדלקה קא מסיים ואזיל כל מילי דהדלקה ולפום הכי תנא בהדיא אין מוציאין האור וכל כה"ג לאו הפסקה הוא:

ומה שהביא הרי"ף ז"ל ראיה לדבריו בסוף פרק משילין מדתניא אחרים אומרים משום ר"א ביצה תאכל היא ואמה דאמרי' עלה אי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היא ואמה אסירא דאלמא פשיטא דהכין הלכתא הוא זו אינה ראיה דהא שמעי' ליה לר"א הכא בהדיא דאית ליה מוקצה מדתנן עומד אדם על המוקצה ומש"ה מהדרי' לתרוצא לההיא ברייתא כמ"ד מוקצה אסור ואין להביא ראיה ממנו גם הראיה שהביא משקלא וטריא דגמ' דאמרינן מ"ט דב"ש מוקצה הוא כלומר שזה דבר ידוע הוא גם זה אינה ראיה משום דקס"ד דאפילו מאן דשרי במוקצה בנולד אסור הוא דפרכי' הכי כדמסיק לה התם ומאי קושיא וכו' ומ"מ זה אין להביא ראיה ואנו כבר כתבנו ופירשנו דיני המוקצה ומה שאנו מודים לדברי הרי"ף ז"ל שפסק כרב נחמן ומה שלא נראה לנו מדבריו שהשוה כל דיני המוקצה ולא הפריש ביניהם:

[דף לג ע"ב] הא קמ"ל דטבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן וכתב ה"ר שלמה ז"ל ואם באת לומר אדרבה דוק מיניה לאיסורא שבשאר שני שבוע הוקבע בדבורו למעשר ואסור משום מוקצה אע"פ שעבר ותקנו הכי ה"ל למיתנא העומד על המוקצה ע"ש בשביעית ואמר מכאן אני נוטל למחר הרי זה מן המוכן דדייקי' מינה הא בשאר שני שבועי אין זה מן המוכן אבל השתא דקתני לא יעמוד שמעי' מינה דאיסורא דשאר שני שבועי משום טבל הוא ולא משום מוקצה שאם עבר ותקנו מתוקן ועוד י"ל דאיסורא לא הוה צריך לאשמועי' דמסתמא טבל מוקצה הוא ולאו יהיב דעתיה מאתמול למעבד ביה איסורא ואע"ג דמוקצה מחמת איסורא דרבנן הוא: