המאור הקטן על ביצה יד

מתני' בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה כתב עליה הרי"ף ז"ל תרגומא זעירי בבהמת קדשים ובמסוכנת ובסוף מסכת שבת מייתינן לה להא דזעירי למיפשט מינה דזעירי כר' שמעון סבירא ליה והרי"ף ז"ל פסק גבי יו"ט כרבי יהודה הלכך אפילו במסוכנת דחולין לא יזיזנה ממקומה לטעמו של הרב ז"ל וקשיא דידיה אדידיה ואית דגרסי הכא במאי עסקי' במסוכנת ודברי הכל כלומר בבעלי חיים אפילו ר' שמעון מודה שאסורין ובמסוכנת מאתמול אפילו רבי יהודה מודה דהיא חשובה כמתה ולא נחלקו אלא בחולה מאתמול ומתה בשבת או ביום טוב ויש בזה מעט סמך לדברי הרי"ף ז"ל ואנו אין אנו גורסין אלא הכא במאי עסקינן במסוכנת כלומר ובמסוכנת היא מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון וסתם מתני' כר"ש אליבא דזעירי אבל אליבא דרב נחמן דאמר דגבי יו"ט סתם לן תנא כר' יהודה איכא למימר דלא מוקי' לה בבהמת קדשים ואע"ג דקתני עליה ועל החלה שנטמאה מעשה שהיה כך היה ולא אמרי' מה חלה דקדישא אף בהמה דקדישא וסתם מתני' דלא כר' שמעון ואיכא למימר לעולם ר"ג כזעירי מוקים לה בבהמת קדשים הא דחולין שריא ומגו דאשתראי בשבת אישתראי נמי ביו"ט דליכא מידי דבשבת שרי וביו"ט אסור כמו שביררנו בתחלת זו המסכתא ודאמרי' דסתם לן תנא ביו"ט כר' יהודה במוקצה שהוא אסור מאיליו בשבת כמו בקוע עצים מן הקורות ומן הקורה שנשברה ביום טוב וכל כיוצא בו שהוא הוא המוקצה שאסור ביום טוב ואין אנו חוששין אם סתם לן תנא הכא ביום טוב כרבי שמעון שמאחר שהוא מותר בשבת גם ביו"ט הוא מותר ולזו הסברא דעתינו נוטה: