המאור הגדול על יבמות לו.

כי אתא רבין אר"י מיאנה ליה מותרת לאחיו ולא הודו לו מאן לא הודו לו אמר אבי רב דאמר מיאנה בזה אסורה לזה וכ"ש לו מידי דהוה אבעלת הגט אבל רבי אושעיא הודה לו דאמר אינה ממאנת לזיקתו אפילו בזיקת יבם אחר וכ"ש בשני יבמין וכן רב אסי הודה לו דכי אמרינן מותרת לאחים לכל האחים קאמרינן ואפילו לו נמצא שהודו לו רבי הושעיא ורב אסי אבל לא רב וה"ה לשמואל דהא אמר שמואל לזה ולא לו ורב ומחלקתו קאמרינן דלא הודו לו רבא אמר לא הודו לו אף רבי הושעיא דהוא אמר מותרת לאחין לכולן דאינה ממאנת בזיקת שני יבמין אבל בזיקת יבם אחר ה"נ דממאנת ואינה צריכה חליצה ור' אושעיא הא אמר אפילו ביבם אחד אינה ממאנת לזיקתו וכ"ש דרב לא הודה לו אבל רב אסי הודה לו היינו מימרא דרב אסי בעיניה ואמרי לה לא הודה לו אף דב אסי דכי אמר מותרת לאחין דוקא לאחין הנשארין ולא לו דהיינו כשמואל ולא כרב אסי דאמר מותרת אפילו לו וכן רבי הושעיא לא הודה לו וכן רב לא הודה לו כדאמרינן לעיל וכל בתרא דלא הודה לו מוסיף הוא על קמאי וא"ת ליחשוב נמי דעולא דאמר ממאנת אף לזיקתו ומותרת אפילו לעלמא והכא לא אמרינן מותרת אלא לאחין אבל לא לעלמא הא ל"ק דעולא תלמידו של ר' יוחנן הוא ולאו אורחיה למימר לא הודה לו תלמידו לר"י ובר פלוגתיה דרבין הוא ותרוייהו אפשר דאליבא דר"י פליגי והרי"ף ז"ל פסק כעולא וכרבין (כמו שמבואר ברא"ש סי' א') למימרא דלא פליגי אהדדי ואין נראין דבריו ומסתברא דבכל הלין פלוגתא אזלינן לחומרא כר"י וכרבי הושעיא אסורה לעלמא כרבי הושעיא ואפילו בחד יבם ואסורה לו לר"י וכמ"ד לא הודה לו רב אסי והריא"ף ז"ל סבירא ליה ררב ושמואל ורב אסי ור"י כולהו בשטתיה דעולא קיימי אלא שדברי עולא בזיקת יבם אחד ודבריהם בזיקת שני יבמין ולדידן לא איסתברא לן משום דמשמע מכללא לרב ושמואל ור"י מיאנה בזה ובזה אסורה לזה ולזה ואסורה נמי לעלמא דהא ודאי דמיא לבעלת הגט דהא אמרה לא צבינא ולא רעינא לא בך ולא בחברך והא דלא כרבי הושעיא ודלא כעולא ורב אסי דאילו לרבי הושעיא אינה ממאנת לזיקתו כלל ואילו לעולא ולדב אסי כיון דקא עקרה לה לכולא זיקה נישואין קמאי קא עקרה ומותרת להם ומותרת נמי לעלמא והיינו דאמרינן בגמרא לרב אסי בחד יבם ה"ג דמצי עקרה כלומר ומותרת נמי אפילו לעלמא וה"ה בשני יבמין כשמיאנה בשניהם שהרי מיאנה בכל הזיקה כולה הילכך לא מתחוורן שמעתא מאחר דפליגין אמוראי אהדדי כולהו או רוביהו ולא איפסיקא בהו הלכתא ולית לן למנקט בה לקולא טפי ממאי דכתיבת אסורה לו ואסורה לעלמא ומותרת לאחין כשמיאנה ביבם אחד ולא באחיו ואם מיאנה בשניהם אסורה לשניהם ואסורה נמי לעלמא דהא ודאי מיחלפא בבעלת הגט ואין הפרש בין בשמיאנה במאמרו בין שמיאנה בזיקתו: