המאור הגדול על יבמות כט:

איכא דאמרי הא לא תיבעי לך דאפילו איהי מהימנא כי תיבעי לך למשרי יבמה לעלמא וכו' אמר להו רב ששת תניתוה אמרו לה מת בעליך ואח"כ מת בנך ונשאת וכו' וקשיא לן מאי קא פשיט מינה הא נמי ודאי פשיטא דאפילו היא נמי מהימנא כדתנן האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים ובאה ואמרה מת בעלי ואח"כ מת בני נאמנת י"ל הכי פשיט מינה רב ששת מדקתני במתני' דהתם מת בעלי ואה"כ מת בני נאמנת מת בני ואח"כ מת בעלי אינה נאמנת פשיט דהתם משום הפה שאסר הוא הפה שהתיר הוא דמהימנא דבחזקת לשוק היא עומדת שהרי בחזקת קיימין היו שניהם עד שבאה היא אבל הכא מדקתני אמרו לה מת בנך ואחר כך מת בעליך ונתיבמה ומת בעליך ואח"כ מת בנך ונשאת ובהני בבי תרוייהו ע"כ בעד אחד עסקינן כדאמרינן היכי דמי וכו' אלמא כי היכי דמת בנך ואח"כ מת בעליך נאמן עד אחד ואפילו לאפוקי מחזקה שהרי בחזקת לשוק עומדת שהרי הלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים משא"כ בה שאינה נאמנת בכך הם ה"נ מת בעליך ואח"כ מת בנך נאמן עד אחר ואפילו לאפוקה מחזקת איסור כגון ששמעו בהם שמתו שניהם ואין ידוע אי זהו מהם מת ראשון שמאחר שאינן בחזקת קיימין אינה בחזקת לשוק א"נ כגון דאמר עד אחד ניתן לו בן במדינת הים ומת הוא ואח"כ מת בנו והיא עצמה אינה נאמנת בכך להתיר עצמה לשוק לומר בעלי היה שמת ראשון שאין כאן לומר הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואפילו כהאי גוונא עד אחד מהימן דמה חתם עד אחד מהימן טפי מינה אף הכא נמי עד אחד מהימן טפי מינה וכגון ששמעו בהם שמתו דהא קתני מת בעלי ואח"כ מת בנך דומיא דמת בנך ואח"כ מת בעליך א"נ כגון דאמר ע"א ניתן לו בן במדינת הים ומת הוא ואח"כ מת בנו ודחיא לה ואוקימנא בעדי הזמה ובין רישא ובין סיפא לא תפשוט מינה דעד אחד מהימן טפי מינה לאפוקה מחזקתה מיהו כיון שפסק הרי"ף ז"ל כרב ששת (כמבואר ברא"ש סימן ד') הלכה כתרוייהו דעד אחד נאמן אפילו לאפוקה מחזקה וכ"ש לומר מת בעלה כדי שתתייבם דהא אפילו היא נמי מהימנא:

א"ל רב חנילאי לרב אשי ת"ש אין האשה נאמנת לומר מת יבמי שאנשא ולא מתה אחותי שאכנס לביתה וכו' וליטעמיך אימא סיפא וקשיא לן מאיהי גופא הוה יכול לאקשויי מסיפא דרישא דקתני ולא מתה אחותי וניחא לן דלמא דיקא דרישא משום רישא דרישא נקט לה הא עד אחד נאמן ותנא סיפא אטו רישא אלא סיפא דקתני אין האיש נאמן ואי דייקת ואמרת הא עד אחד נאמן הא לא איצטריכא ליה לא משום רישא דסיפא כולה פירקין דהאשה שלום בהדיא הוא שמשיאין על פי האשה ועל פי עד אחד וכן מיבמין ומשום סיפא דסיפא לא אתיא דהא לאו הכי הוא דלא מהימן בה עד אחד אלא כי איצטריך לר"ע איצטריך ולא משום דוקיא אלא היא גופה קמ"ל דסד"א חיישינן אקלקולא דזרעא קמ"ל דלא מהימנא אפילו היא עצמה וכ"ש עד אחד דאקלקולא דידה חיישינן אקלקולא דזרעא לא חיישינן וה"ר שלמה ז"ל לא גריס לה וה"ר אברהם ז"ל מפרש לה בקלקולא דצערא דגופא משום דסניא ליה ואני אומר אקלקולא דידיה כגון אשה שהלך בעלה למדינת הים שהיתה מקולקלת על בעלה הראשון שהיה לה אבל זו שאין לה בעל אע"פ שאנו אומרים תצא מזה ומזה כלומר מיבם ומבעל הראשון אין זה קלקול דבלחודה עיילא ובלחודה נפקא: