המאור הגדול על יבמות י.

ומה שפסק ר"ח ז"ל כר' יהורה ולא כרבי יוסי באנוסה ומפותה נראין הדברים כן אע"פ שדחאה הרי"ף ז"ל (כמו שמבואר ברא"ש דחיתו בסימן י') דודאי מאחר דקי"ל הלכה כר"מ דאמר כולן צריכות להמתין אחת עקרה וזקנה ושאינה ראויה לילד ליתא לדרבי יוסי ובפרק החולץ נראה שאין הלכה כר"י במה שמיקל בענין הזה וכל שכן כרבי יוסי במה שהוא יותר מיקל ועיקרה במשנת היבמה לא תחלוץ ותו הא אשכחן ליה לשמואל בלישנא בתרא דלא ס"ל כרבי יוסי באנוסה ומפותה מדלא קא ממעט אלא קטנה בת ישראל בזנות אבל גדולה צריכה להמתין ואע"ג דבגיורת ומשוחררת ס"ל שמואל כרבי יוסי באנוסה ומפותה מיהא כר"י ס"ל הילכך כיון דסוגיין כלישנא בתרא נקיטין מהני שמעתתא שכל הנשים צריכות להמתין שלשה חדשים אחת עקרה וזקנה ושאינה ראויה לילד וקטנה מן הנשואין או מן האירוסין יוציא בגט או במיתת הבעל ואנוסה ומפותה בת ישראל גדולה אבל גיורת ומשוחררת אפילו גדולה אינה צריכה להמתין שלא החמירו בה בבת ישראל בהבחנת זרעה למגזר בה זנות אטו נישואין אבל בנישואין אפי' (גר ו) גיורת צריכין להמתין שלשה חדשים ושבויה בת ישראל נמי צריכה להמתין ג' חדשים כרבי יהודה שלא מיעט שמואל אלא גיורת ומשוחררת בלבד כרבי יוסי אבל בשבויה כרבי יהודה ס"ל וכן באנוסה ומפותה נמי ס"ל כרבי יהודה ולאו מטעמיה דאימר לא נתהפכה יפה יפה אלא משום דגזר בגדולה בת ישראל זנות אטו נישואין ובקטנה דלא שכיחא בה זנות לא גזר ואינה צריכה להמתין לא בזנות ולא בנישואין בחלוף ולא במיאון אלא יוצאה בגט בלבד וה"ה ליוצאה במיתת הבעל ואע"ג דבכתובות פרק אלו נערות אוקמה רב ששת להא ברייתא דהגיורת והשבויה בשראוה שנבעלה התם לטעמיה דר"י הוא דאוקימנא הכי דס"ל שבויה בקדושתה קיימא ובההיא לא קי"ל כותיה וכיון דקי"ל לאו בקדושתה קיימא שפיר דמי להחמיר אפילו בשלא ראוה שנבעלה: