המאור הגדול על שבועות ז:

אלא אמר אביי מבטא שבועה מהכא או מבטא שפתיה וכו' אבל איסור אינו שבועה ואף על גב דכתיב ואסרי' אשר אסרה על נפשה לאו למימרא שאסרה על עצמה באיסר אלא ההוא כמ"ד ואסריה והם האסורין שאסרה על עצמה בנדר ולא באיסר מדלא כתב ואיסוריה:

רבא אמר וכו' איזה איסר נדר האמור בתורה פירוש הנדר שפתח בו הכתוב תחלה לאיסור כשאמר לא יחל דברו והוא הרי עלי שלא אוכל בשר ביום שמת בו פלוני כגון שאמר בפירוש שלא אוכל בשר דהיינו נדר ולא שיאמר סתם זה היום כאותו היום דההוא מתפיס הוא ומעיקרא קס"ד שאין לחלק בין מפרש לסתם תרוייהו מתפיס נינהו ומנא לן שבזה הנדר פתח הכתוב תחלה לאיסור דכתיב איש כי ידור נדר עד שידור בדבר הנדור: