המאור הגדול על שבועות יז.

(דף ל"ח ע"א) תן לי פקדון תשומת יד נזל ואבדה וכו' א"ר יוחנן פרוטה מכולן מצטרפת פליגי בה רב אחא ורבינא וכו' כתב ה"ר יוסף הלוי ואם תשאל למאן דמחייב אכללי ומחייב גמי אפרטי מ"מ לא מחייב נמי חד כללא לכולהו תובעי' דהא שבועה שאין לכם בידי מעיקרא קאמר מקמי דנימא ולא לך ולא לך תשובתך דהא ליכא למימר וכולה כדכתיב בפירושי שבועות שלו ואין טעם לקושיא זו ולא לפירוקא שפירק במקום הזה דהא אנן לא תנן במתני' שבועה שאין לכם בידי ולא לך ולא לך אלא הכי תנן שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך וליכא הכא פרטי בתר כללא במתני' גבי תובעין ואלו מ"ד הכי שבועה שאין לכם בידי לא לך ולא לך דכולי עלמא מחייב אכללא ומיחייב אפרטי דע"כ לא פליגי רב אחא ורבינא אלא גבי תן לי פקדון תשומת יד גזל ואבדה שבועה שאין לכם בידי פקדון תשומת יד גזל ואבדה אי נמי גבי תן לי חטים ושעורים וכוסמין שבועה שאין לכם בידי חטים ושעורים וכוסמין דמאן דמחייב סבר כי היכי דאהני כללא לצרופיה פרוטה מכולן אהני נמי לחיובי שבועה אכללא כי היכי דמחייב אפרטי ומאן דפטר סבר נהי דאהני כללא לצרופי פרוטה מכולן אבל לחיובי שבועה דיו בחיוב הפרטים לפי שלא נתכוון בכללא להתחייב שבועה על הכלל אלא לצרף פרוטה מכולן אבל גבי תובעין ליכא למימר שתהא פרוטה מכולן מצטרפת דכיון דליכא לחד מינייהו גביה אלא פחות משוה פרוטה אין כאן כפירת ממון כלל ולא קרינא ביה וכחש וכיון דהכי הוא למאי (וכו') כללינהו לכולהו תובעין בחדא שבועה אלא ודאי לחיובי נפשיה אכל אכללי ואפרטי הלכך מחייב אכללא ומחייב נמי אפרטי וליכא מאן דפליג בהא וליכא למימר נמי בהא פרוטה מכולן מצטרפת כדפרישית והוצרכתי לכתוב זה מפני שהוא כדאי לטעות בו: