המאור הגדול על כתובות ח.

אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מהן מכירין חתימות ידי עדים ואחד אינו מכיר עד שלא חתמו מעידין בפניו וחותם פי' מעידין בפניו של אותו שאינו מכיר עדים אחרים וחותם אבל חביריו אין מעידין בפניו משחתמו אין מעידין בפניו אפי' אחרים דלאו במותב תלתא כהדא הוו ודאמרי' ש"מ תלת ש"מ עד נעשה דיין וש"מ דיינין המכירין חתימות ידי עדים אין צריכין להעיד בפניהם הרי הוא כאילו אמר ש"מ עד נעשה דיין וש"מ אפי' בלא הגדה כלל נעשה דיין בקיום שטרות ולפי שיש שאר מקומות שכשנעשה העד דיין צריך הגדה שיעידו בפניו מש"ה פליג להו הכא בתרתי עד נעשה דיין ודיינין המכירין חתימות ידי עדים וחדא בחברתה מישך שייכא וראיתי לנגיד ז"ל בהלכתא גבראתא פי' אחר בשמועה זו ולא ישר בעיני. ודיינין המכירין חתימות ידי עדים אין צריכין וכו' דלמא לעולם אימא לך צריכין להעיד בפניהם ושאני הכא דהא מקיימא הגדה בחד וא"ת ממאי תיסק אדעתין דצריכין והא י"ל לא תהא שמיעה גדולה מראייה כדאמרי' לגבי עדות החדש יש להשיב מאי דאתקיף רב אשי דחיאתא בעלמא נינהו ולאו אוקמתא דסמכא קא מוקמינן לה תדע שהרי פסקו בהלכות כדאמרי' מעיקרא ולאפוקי מאתקפתא דרב אשי ומש"ה לא דייקי' עלה בגמ' ולמאן דדייק עלה איכא לאוקומה כשראוהו בלילה וכדאמרי' לקמן וה"ר אברהם ז"ל כתב בפירוק קושיא זו לגבי ממון בעי הגדת דאם לא יגיד בממון הוא דכתיב ואין פירוק זה נכון שהרי מצינו דיני נפשות חמור מדיני ממונות בכל מקום ולא בעי' בהו הגדה היכא דאיכא למימר לא תהא שמיעה גדולה מראייה ועיקרה בפ' החובל דאוקימנא לההיא דסנהדרין שראו בא' שהרג את הנפש כגון שראוהו בלילה אבל ביום עד נעשה דיין ולא בעא הגדה ק"ו לדיני ממונות מעתה וכדאמרי' התם הא אנא והא ר"י הגלילי וכו' ותמה הוא בדברי הרב הזה למה לא כתב פירוקו ע"ד תלמודא דקאמר היכא דראוהו בלילה צריכין הגדה כיון דלאו בני מעבד דינא נינהו והכא נמי מדקא פסיק ואמר דיינין המכירין חתימות ידי עדים כל הכרה במשמע בין כשראוהו בלילה בין כשראוהו כשהן קרובים או כשהן קטנים כאותה ששנינו ואלו נאמנין להעיד בגדלן מה שראו בקטנן וכו' ומאי דקאמר הרב מצינו קיום שטרות חמור מעדות החדש משום דכתיב ביה אם לא יגיד ואנן לאו הכי קאמרינן בגמ' אלא הנח לעדות החדש דאורייתא וקיום שטרות דרבנן אלמא עדות החדש חמורה מקיום שטרות הלכך בעדות החדש דאורייתא בעי' הגדה לכולהו כשראוהו בלילה ובקיום שטרות לא בעי' הגדה כלל דלא קי"ל כאתקפתא דרב אשי וכשראוהו ביום אפי' בעדות החדש לא בעי' הגדה דלא תהא שמיעה גדולה מראייה ודיני ממונות דכוותה כדאמרי' התם הא אנא והא ר"י הגלילי ודיני נפשות נמי דכוותה שהרי עדות החדש ודיני ממונות ודיני נפשות שלשתן דבר תורה הם אלא שר"ע מחמיר בדיני נפשות בלבד דס"ל דאפי' הגדה לא מהניא להו משום דבעי' ושפטו העדה והצילו העדה וכיון דחזיוה דקטל נפשא תו לא חזי ליה זכותא: