המאור הגדול על בבא מציעא סו:

[דף קט ע"ב] הרי"ף ז"ל פסק ריבעא דהוא דנקא כדסבר רב אשי למימר אבל ה"ר שלמה ז"ל פסק ריבעא ממש כרב אחא בריה דרב יוסף ומסתברא כוותיה:

ובההוא גברא דמשכן פרדיסא לחבריה וכו' פירש הרי"ף ז"ל אמר אביי הואיל ובתוך זמנו קש פירא הוי כך נמצא כתוב במקצת נוסחי ההלכות ולא מסתברא האי פירושא אלא הואיל ובזמנו קש פירא הוי וה"נ מאי לאו נקצץ דומיא דיבש מה יבש בזמנו אף נקצץ בזמנו וקתני ילקח בו קרקע אלמא כל בזמנו קרנא הוי ל"ש יבש ול"ש נקצץ ובדין הוה דמיבש לחודיה מצי מקשי ליה אלא לרווחא דמילתא מקשי ליה מתרוייהו ומשני לא יבש דומיא דנקצץ ורוב קציצה בלא זמנו הוא כגון שקצצוהו אויבים אף יבש נמי בלא זמנו כגון שהכוהו ברד או רוח סערה ומשום הכי ה"ל קרנא אבל בזמנו פירא הוא והכל לבעל הפירות: