עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהמאור הגדול על בבא מציעא

המאור הגדול על בבא מציעא ל

HaMaor HaGadol on Bava Metzia 30b · המאור הגדול על בבא מציעא · free full Hebrew text

Open in the reader →

כללא דשמעתא דתגרי לוד בין ביטול מקח לאונאה שזה שניהם חוזרין וזה נתאנה חוזר כל היכא שזמנם שוה ליכא בהא רווחא ולא פסידא לתגרי לוד ולא שמחה וחזרה שהרי מ"מ המקח חוזר ומתבטל והם ה"נ בין חזרת כל היום לחזרה לעולם אם אין דבר אחד נטפל בזה אין לזה בלבד לא שמחה ולא חזרה דלא עביד איניש למהדר לבתר יומיה ולעולם אין שמחתם וחזרתם אלא בין כל היום ובכדי שיראה או בין מחילה לאלתר ואונאה אפי' בכדי שיראה או אפי' בששיעור זמן שניהם שוין כיון שבזה המקח חוזר ובזה המקח יתקיים איכא רווחא ופסידא ולפום הכי מפרשינן לה לשמעתא כולה אי אמרת בשלמא פחות משתות לרבנן בכדי שיראה לתגר או לקרובו ולרבי טרפון כל היום משום הכי חזרו פירש שמחו מעיקרא בחומש ורביע דלרבנן בטול מקח ולרבי טרפון מחילה והוה סליק אדעתייהו דמחילה דר' טרפון נמי בכדי שיראה ואפי' את"ל בטול מקח בכדי שיראה לתגר ומחילה נמי בכדי שיראה בין בטול מקח למחילה איכא רווחא כדי שיתקיים מקחם ושמחו נמי בשתות דלרבנן אונאה ונתאנה חוזר ולר' טרפון מחילה והמקח קיים נמצאו שמחים בשלש מעלות בשתות ובחומש וברביע אבל בשליש ליכא שמחה דבין בטול מקח דלרבנן ואונאה דלרבי טרפון כיון דשוו שיעורייהו בזמנם בכדי שיראה לא איכפת להו וכן בפחות משתות ליכא להו שמחה דלכ"ע מחילה הויא כי אמר להו כל היום חזרו דה"ל שיעור זמן מחילתו כל היום כשיעור זמן אונאתו דומיא דמאי דס"ל לרבנן ואיכא להו פסידא בשתות ובכל שלמטה ממנה כגון שביעית ושמינית תשיעית ועשירית עד סוף העולם דלרבנן בכדי שיראה ולר' טרפון כל היום ואפילו אם תמצא לומר דבטול מקח לעולם חוזר ואיכא להו רווחא בחומש ורביע ושליש דלרבנן לעולם ולר"ט כל היום הא אמרינן דבין כל היום ולעולם לא איכפת להו ולא מידי משום הכי חזרו אלא אי אמרת פחות משתות לרבנן לאלתר הויא מחילה ולר' טרפון נמי לאלתר הוי מחילה אמאי חזרו בדרבי טרפון ניחא להו ואע"ג דמשוי להו אונאה כל היום דבטול מקח כל היום אפילו אם תמצא לומר דבטול מקח לרבנן בכדי שיראה ואית להו פסידא בשליש ולמעלה משליש דלרבנן בכדי שיראה ולר' טרפון כל היום כיון דביטול מקח לא שכיח ניחא להו בדברי רבי טרפון דאית להו רווחא בשתות וחומש ורביע דלרבנן בכדי שיראה ולר' טרפון מחילה לאלתר ואמאי חזרו ומשני לעולם מחילה לאלתר ומשתות ועד שליש לרבי טרפון כשתות עצמה לרבנן דהויא אונאה וקס"ד משתות ושתות בכלל ואפילו אם תמצא לומר בטול מקח לרבנן לעולם חוזר לית להו רווחא בדרבי טרפון בחומש ורביע ושליש דבין כל היום ולעולם לא איכפת להו וחזרו משום שתות עצמה דלרבי טרפון כל היום ולרבנן בכדי שיראה ובפחות משתות ליכא לא רווחא ולא פסידא דלכ"ע מחילה לאלתר אי הכי במאי שמחו מעיקרא בשהיו סבורין ששיעור אונאה דרבי טרפון בכדי שיראה הא ליכא שמחה בפחות משתות דלכ"ע מחילה לאלתר ולא בשתות דלכ"ע אונאה בכדי שיראה דהא ס"ד דשתות כיתר משתות לר' טרפון מאי איכא אי בחומש וברביע ושליש תפשוט דבטול מקח לרבנן לעולם חוזר כיון דאמר להו אונאה והיו סבורין ששיעורה בכדי שיראה שמחו באלו ג' מעלות וכי אמר להו כל היום חזרו כדאמרינן דלית להו רווחא בהני ג' מעלות דבין כל היום ולעולם לא איכפת להו וחזרו משום שתות עצמה דלר' טרפון כל היום ולרבנן בכדי שיראה וכדכתיבנא לעיל דאי ס"ד בטול מקח לרבנן בכדי שיראה במאי שמחו הא אמרינן דבין בטול מקח ואונאה כל היכא ששיעור זמנם שוה ליכא בהא לא רווחא ולא פסידא דהא מ"מ המקח חוזר ומתבטל ומהדרינן שמחו בשתות עצמה וכו' לאו כדסליק אדעתא דלר' טרפון שתות כלמעלה אלא שתות כלמטה וכי אמרינן משתות ועד שליש לר' טרפון כשתות עצמה דלר"ט מחילה לאלתר ולרבנן אונאה בכדי שיראה וכי אמר להו כל היום חזרו דאע"ג דאית להו רווחא בשתות עצמה הא אית להו פסידא בחומש וברביע ובשליש ולמעלה משליש עד סוף העולם דלרבנן בטול מקח בכדי שיראה כשיעור זמן האונאה ולרבי טרפון כל היום אונאתו ובטול מקחו ואשתכח דקא פסדי טובא ומשום הכי חזרו. איבעיא להו בטול מקח לרבנן וכו' מאי ת"ש חזרו אי אמרת בשלמא בטול מקח לרבנן בכדי שיראה ולר' טרפון כל היום משום הכי חזרו פי' שמחו מעיקרא בשתות עצמה דלר' טרפון מחילה ולרבנן אונאה שאין שתות בכלל האונאה לר' טרפון ואע"ג דלית להו רווחא בלמעלה משתות דבין בטול מקח לאונאה לא איכפת להו כל היכא ששיעור זמנם שוה וכי אמר להו כל היום חזרו דאע"ג דאית להו רווחא בשתות עצמה הא אית להו פסידא בחומש ורביע ושליש וכל שלמעלה משליש וכדאסיקנא לבעיין דלעיל אלא אי אמרת בטול מקח לרבנן לעולם חוזר אמאי חזרו בדר' טרפון ניחא להו דקא משוי להו אונאה כל היום ותו לא ואע"ג דאמרינן דבין לעולם וכל היום לא איכפת להו מ"מ קשיא אמאי חזרו הא לית להו פסידא אלא רווחא כל דהו ועוד דאית להו רווחא בדרבי טרפון בשתות עצמה דלרבי טרפון מחילה לאלתר ולרבנן אונאה ומהדרינן בטול מקח לא שכיח כלומר לא שכיחא שמחתו דהא אמרינן דרווחא דידיה בין לעולם וכל היום לא כלום הוא וחזרו משום שתות עצמה דלאו כדסליק אדעתין שאין שתות בכלל האונאה הוא ושתות כלמעלה ולא כלמטה וכדאמרינן בלישנא קמא דבעיין דלעיל הילכך חזרו משום שתות עצמה דלרבנן אונאה בכדי שיראה ולרבי טרפון אונאה כל היום ורווחא דאית להו בדר"ט בחומש ורביע ושליש ולמעלה לא איכפת להו דהא אמרינן דבטול מקח לא שכיח ורווחא דבין כל היום ולעולם לא כלום הוא ומעיקרא שמחו כשהיו סבורין אונאה דר"ט בכדי שיראה דאית להו רווחא בחומש ורביע ושליש דלרבנן בטול מקח לעולם ולר"ט אונאה בכדי שיראה אבל בלמעלה משליש ליכא שמחה דהא לכ"ע אונאה בכדי שיראה הויא למאי דהוו סבירי תגרי לוד מעיקרא וכן בפחות משתות נמי לימא שמחה דהא לכ"ע מחילה הויא נמצא שמחתם בשלש מעלות הללו הנזכרות וחזרתם משום שתות עצמה כך הוא פי' השמועה לדעתי ואע"פ שהרב ר' אברהם ז"ל מפרש בענין אחר ויש מי שאומרים הא דאמרינן הכא בטול מקח שניהם חוזרין לאו סברא דסמכא הוא אלא * צ"ל דדחויא הוא דר' חייא הוא דלא אמרינן הכי אלא משום דאכתי לא קי"ל אי בטול מקח לעולם חוזר או בכדי שיראה לתגר או לקרובו ומשום הכי אתינן למימר דביטול מקח שניהם חוזרין לחלק בין שתות שהמתאנה חוזר ליתר על שתות אבל השתא דפסק רבא הלכתא פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה כר' נתן ומתניתין דקתני מי שנתאנה ידו על העליונה רבי יהודה הנשיא היא ולית הלכתא כוותיה הילכך לא צריכין למימר השתא בטול מקח שניהם חוזרין אלא מי שנתאנה הוא שחוזר בו ולא המאנה וראיה לדבר מההיא דאמרי' בבבא בתרא אמר רב חסדא מכר לו שוה חמש בשש וכו' וכמו שכתבה ופי' הרי"ף ז"ל בהלכות ואנן חזינן דהאי סברא לאו סברא מעליא הוא אלא טעותא משום דלא אמרינן שניהם חוזרין בבטול מקח אלא כשהמתאנה תובע לומר תן לי מה שהונאתני יכול המאנה לומר לו הריני חוזר בכל המקח ולא אתן לך מה שהוניתי אבל אם המתאנה אינו תובע כלום לא דינא ולא דיינא שאין המאנה חוזר בו ולעולם הא דאמרינן בגמ' בטול מקח שניהם חוזרין הלכה היא תדע דהא ר' יהודה הנשיא אית ליה בכדי שיראה לתגר או לקרובו בזה ובזה כלומר בין באונאה בין בבטול מקח הלכך על כרחיך אית לן למימר דאית ליה לרבי יהודה הנשיא בטול מקח שניהם חוזרין ומדרבי יהודה הנשיא נשמע לרבי נתן דהלכתא כוותיה דהא לאו בהכי פליגי ורבא נמי גמר לזה וזה בכדי שיראה לתגר ולקרובו מדרבי יהודה הנשיא לר' נתן הילכך בטול מקח שניהם חוזרין הלכה היא וכדפרישית וכן השיב רבינו האיי גאון ז"ל בתשובת שאלה: