המאור הגדול על בבא מציעא כז.

ואין צריכין שומא כמו שכתב רב חננאל ז"ל דחליפין לא צריכין שומא כיון דקני בכלי דהא קי"ל קונים בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה כדתניא בברייתא והיא פירושה דמתניתין דכל המטלטלין לרבות כלי שאינו ש"פ וכמו שמצינו בהרבה מקומות שמפורש בברייתא מה שסתם במשנה:

וכן מה שכתב הרי"ף ז"ל וכל האי שקלא וטריא אע"ג דלא אצטרכינן ליה אלא למאי דסליק אדעתין מעיקרא דמטבע נעשה חליפין וכבר איתברר לן דאין מטבע נעשה חליפין ומתני' כבר תריצנא כל הנישום דמים באחר וקם ליה ההוא תירוצא וכו' כדכתיבנא בהלכות תמיהא לן מלתא היכי סמך על ההיא תירוצא דהוא אליבא דרב ששת דס"ל פירי עבדי חליפין ולפום הכי קתני כיצד החליף שור בפדה או חמור בשור דכל מילי דלאו נעל או כלי דומיא דנעל כפירות דמי ובמדרש רבותינו מצינו שור ופרה פירי מיקרו כדדרשינן התם ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל מה הפרט מפורש פירי מפירי וגדולי קרקע אף כל פירי מפירי וגדולי קרקע ש"מ דשור ופרה פירי מיקרו ואנן הא קי"ל כרב נחמן דאמר נעל דוקא ועל כרחין אית לן לתרוצי מתני' יש דמים שהם כחליפין והוא פי' כל הנעשה דמים באחר כלומר כל דמים שבעולם בין דמי פירות בין דמי כלים שהחליף זה בזה ועשאן דמים כיון שזכה זה באחד נתחייב חבירו בחליפיו כלומר קם ליה ברשותיה באונסיו אע"פ שלא משכו וזה שאמרנו יש דמים שהם כחליפין כלומר פעמים שאדם קונה במעות בלא משיכה כחליפין כיצד החליף דמי שור בפרה ודמי חמור בשור וה"ה לההיא דתנן המחליף פרה בחמור וילדה ה"נ מיתרצא כגון שהחליף פרה בדמי חמור ודאמרינן בגמרא הא ניחא לרב ששת בין למאי דקס"ד מעיקרא בין למאי דסליק אדעתין השתא קא מקשינן והדא מילתא אטעיתיה להרב ז"ל דאיהו סבר דלמאי דסליק אדעתין מעיקרא קאי ולא היא אכוליה מלתא קאי וכבר פירשה רבינו שלמה ז"ל יפה בפירושו ולרברי הרי"ף ז"ל קשיא מאי דוחקיה לאוקומה לר"ל על כרחיה כרב ששת ליתרצה למתני' הכי וכל הנישום נמי עביד חליפין כיצד החליף שור בפרה דהא אמר דשור ופרה וחמור עבדי חליפין אפילו לרב נחמן דלאו כפירא נינהו אלא כמנא וההוא דאמר רב אדא בר אהבה ת"ש היה תפוס פרתו ועומד בא חבירו ואמר לו פרתך למה [כו'] פרתך בכמה וכו' שמעת מינה חליפין ומקפיד עליהן לא קנה רב אדא בר אהבה כרב ששת הוה סבר לה דפירי נמי עבדי חליפין ומש"ח מייתי ראיה מחליפין דפרה וחמור (ורב) [ורבא] דחאה דלכ"ע חליפין מקפיד קפדי וקני והכא בין לרב ששת בין לרב נחמן צריכנא לתירוצא דרב נחמן נמי אע"ג דפירי לא עבדי חליפין כיון דסבר לה כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ויש דמים שהם כחליפין משום מלתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן ה"נ מילתא דלא שכיחא היא ודמים קונין כחליפין אי לאו משום דלא הויא משיכה מעלייתא כגון דאמר ליה חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ולא משך את הטלה דלא גמרה משיכתו וטעמא דהאי א"ל בכך ובכך והאי א"ל נמי בכך ובכך שעשאום דמים ודמים קונין במקום זה כחליפין אבל בחליפין סתם בלי שיעשום דמים אפילו בלא פרה ומלה כך היה דינם שלא קנו עד שימשכו זה וזה כל אחד מהם את של חבירו דמאחר דקי"ל דפירי לא עבדי חליפין צריכה משיכה לכל אחד ואחד והוא הדין למוכר טלית בדינר זהב: