המאור הגדול על בבא מציעא כא.

מה שפסק הרי"ף כרבנן דברייתא עושה להם תקנה ומוכרן לא נראה כדבריו דהא קתני בברייתא פירות והרקיבו ובכולה פליגי רבנן ובפירות ליכא למימר כיון דקם קם ואע"ג דפרשינן בגמרא מאי תקנה לקנקנים אסיפא פרישנא לאו למימרא דלא פליגי רבנן ארישא על פירות והרקיבו דהא ודאי בכולה ברייתא פליגי והם הכי נמי טעמא דהפסד מרובה והפסד מועט אכולה ברייתא קאי כלומר ר"מ סבר להפסד מרובה חששו דהוא יותר מכדי חסרונן להפסד מועט שהוא בכדי חסרונן אי נמי אקנקנים לא חששו ומר סבר להפסד מועט נמי חששו הא למדת דאכולה ברייתא פליגי רבנן והיכי אפשר למימר דרבנן חששו לתקנת קנקנים שהוא הפסד מועט מן המועט ולא חששו לתקנת בכדי חסרונן שהוא מרובה ממנו ולפיכך אין טעם לדברי הרב ז"ל בזה ונראין דברי הגאונים שפסקו כר"מ דברייתא דהוא חכמים דמתני' ונדחו דברי חכמים דברייתא דאינון כר"ש בן גמליאל דמתניתין ותו לא מירי: