המאור הגדול על בבא קמא מב.

[דף קטו ע"ב] ולכתחלה לא יאמר פי' היכא דאיכא פסידא והא תניא הרי שהיה לו עשר חביות וכו' וקשיא לן אדמותיב ליה מיין נסייעיה משמן ותירץ ה"ר אברהם ז"ל דהא דקתני ובשמן לא יעשה כן מפני הפסד כהן אבל אם מקבל עליה הפסד כהן לשלם לו החסרון אומר לכתחלה ולפום הכי מקשינן ליה מינה ול"נ דהתם מפני הפסד כהן חיישינן שמא לא יהא נזהר יפה יפה בשמירתו בחבית הסדוקה דלא חייש אפסידא דכהן אבל גבי מעות דפסידא עליה דמי דהא מעשר שני שלו הוא ליכא למיחש להכי דודאי מזדהר בשמירתו הלכך ליכא למיחש להכי והיינו דאקשי' אמאי אמרי' לכתחלה לא יאמר ופרקי' התם שעקל בית הבד כרוך עליה ולפיכך אומר דלכתחלה כיון שהפסידך מועט והיא רחוקה מן ההפסד מפני כריתת העקל אבל לגבי אנס ומעות בידו הפסדו קרוב אפי' ביכול להציל ע"י הדחק ולפיכך לא יאמר לכתחלה: