המאור הגדול על בבא קמא מג.

דברי הרב אלפסי ז"ל בשמעתא דישראל שאנסוהו עכו"ם יותר נכונים וברורים מדברי ה"ר אפרים אע"פ שהם מדוקדקים והא דתניא אמר לו אנס הושיט לי פקיע זה או עמיד זה ודאי מסייע ליה לרב אלפסי והרב ר' אפרים דחק עצמו בה למימרא דליכא אונס כלל ולא מתחוורא כוותיה ומאי אייתי סייעתא לדבריו הרב רבינו אפרים לההוא מעשה דההוא גברא דאפקירו גביה כסא דכספא לאו ראיה היא דהתם כיון דעליה אתו ובביתו הוה מחית והיתה יכולת בידם לחפש אחריו ולמצוא דמיא לההיא דאמרי' כיון דאוקימנא עילויה מיקלא קלייה אבל אם לא היתה יכולת בידם למצאו לעולם אימא לך אם נשא ונתן ביד חייב כדברי הרי"ף ולדברי הרב ר' אפרים דמפליג בין שאנסוהו מחמת חבירו כיון דמשום ממון חבירו קא מטי ליה אונסא אפי' נשא ונתן ביד פטור וקשיא עליה ההוא מעשה דההוא גברא דאסיק חמריה למעבר' דאמרי' עלה רודף הוא למה לן למימר רודף הוא הא [אי] לא הוי רודף מחייב והא מחמת ממונא דחבריה דמטי ליה היזקא ברם נראין דברי רבינו הרי"ף ותו לא מירי וזה נוסח דברי ה"ר אפרים לא רק מרן בהא מלתא ואגב אונסיה ושיטפיה לא עיין בזה דלכאורה כי אממון חבירו אנסוהו ולא אממונא דידיה אפי' נשא ונתן ביד פטור והכי קא תני ישראל שאנסוהו עכו"ם מחמת עצמו והראה ממון חבירו פטור מ"ט רגרמא בעלמא הוא וגרמא בעלמא לא מחייב אלא אי מכוין לאזוקי ונשא ונתן ביד חייב דהא ודאי הציל עצמו בממון חבירו אבל מי שאנסוהו עכו"ם על ממון חבירו ליתא בהא מתניתא כלל אלא מיהא שמעתא דלקמן גמרינן לדיניה דאמרי' לקמן ההוא גברא דאפקירו גביה כסא דכספא אתו גנבי עליה שקליה יהביה ניהלייהו ואמר רב אשי עלה ניחזי אנן אי אמיד עליה אתו ואי לא אמיד ודאי אההוא כספא הוא דאתו השתא ומה משום דלא אמיד אמרי' דעל ההוא כספא אתו ופטרי ליה ואע"ג דנשא ונתן ביד היכא דידיעא מלתא דעל ממונא דחבריה ודאי אתו לא כ"ש דפטור הלכך היכא דאנסוהו על ממון חבירו ל"ש אנסוהו להראות והראה ול"ש אנסוהו להביא והביא בכולהו פטור כדרב אשי וכדפסיק רבינו חננאל ז"ל וליכא למינדא מיניה אלו דברי הרב הזה ז"ל ואין נראה לי דבריו: