המאור הגדול על בבא קמא לד.

[דף צו ע"ב] הרי"ף ז"ל סמך על רב אשי ורב פפא ודחייה לדר' יוחנן דאוקמה למתני' בשינוי החוזר לברייתו (וז"ל שמעינן מהא דר"פ דשינוי החוזר לברייתו לא הוי שינוי ולפיכך לא קני וכן הלכתא הלכך מתני' דקתני הגוזל עצים ועשאן כלים משלם כשעת הגזילה עצים ושיפן נינהו כגון בוכאני וכדאוקמא ר"א דהוא בתרא) ול"נ אפי' לר"י מתני' דחויה היא מאחר דלא קי"ל כרשב"א וכו' עד הלכך קמה לה אוקימתא דר"י ולפירושה למתני' אתא ולא למיפסק הלכתא כוותיה:

הלכך כיון דאיפסקא הלכתא בהדיא כרשב"א לא צריכין לההיא פסקא דפסק הרי"ף ז"ל בהלכות בשבח שע"ג גזילה כר"י דאמר גזילה חוזרת בעיניה (וכן פסק הרא"ש בסי' ג' והלכתא כר"י ואליבא דר"פ דתני כוותיה) ובודאי הלכתא כוותיה ולאו מטעמיה דהא דרשב"א עדיפא מדר' יהודה: