המאור הגדול על בבא קמא לג:

[דף צד ע"ב] ומסקנא דבגזילה קיימת לא עבוד רבנן תקנתא אלא כשאין גזילה קיימת ומריש דומה לגזילה קיימת ודומה לשאינה קיימת דומה לקיימת שמקבלין ממנו ודומה לשאינה קיימת שנוטל את דמיו ואינו מקעקע את הבירה כולה ולעולם תקנת רבינו קיימת היא ואפי' לדורות ולאפוקי ממי שפי' ואמר שלא היתה אלא לדורות בלבד ומאי דקא מדמו לה לההיא דאמרי' התם בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו לא דמיא דהתם פריצות כל הדור היתה ולפי מה שראו אסרו איסור חמור והתירו וחזרו והתירו אבל הכא בשביל מעשה באדם אחד לא היו שונים משנתם אם לא היתה קיימת לדורות:

[דף צה ע"ב] ומאי דקא משנינן בין לוקח ת"ח ללוקח ע"ה נ"ל דסמכינן עלה דהא אסיקנא דבמזיד קניס בשוגג לא קניס ותמיה לי שלא כתבוה הגאונים ז"ל בחבוריהם ואע"ג רלר"מ הוא דקא משנינן הכי נהי דלית הלכתא כר"מ בגזילת מטלטלין אבל בגזילת קרקע לא מצינו שום מחלוקת בין ר"מ לחכמים בדין לוקח מגזלן: