המאור הגדול על בבא בתרא יט.

זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע ומסקנא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע:

ראיתי שמועה זו מעורבבת בפירוש ה"ר שמואל ז"ל ובפירוש ה"ר אברהם ז"ל מכלל פירושם חצי קרקע לאו דוקא אלא מה שצריך לאילנות תחתיהן וביניהן וחוצה להם כמלא אורה וסלו וה"ר אברהם ז"ל הוסיף בפירושו בה בסוף המוכר את הבית ומקהי עלה התם קהייאתא טובא ואלה הם דבריו הא דאמרינן בפרק חזקת הבתים מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דדבי עקיבא ורבנן היא קשיא לן אי שני אילנות הן ופליגי בהו רבי עקיבא ורבנן דלרבי עקיבא אית ליה קרקע וקיימא לן כוותיה אי הכי מתני' דקתני בפרק המוכר את הספינה הקונה שני אילנות בתוך של חבירו ה"ז לא קנה קרקע רבי מאיר אמר הרי זה קנה קרקע וקיימא לן כרבנן דפליגי עליה דרבי מאיר אי הכי קשיא הלכתא אהלכתא ותו לימא רבי מאיר ורבנן בפלוגתא דרבי עקיבא ורבנן קא מיפלגי ותו דאמרינן התם בפרק המוכר את הספינה לא מתוקמא מתני' כרבי עקיבא דקתני הגדילו ישפה לימא לא מתוקמא מתני' כר"ע דקתני הקונה ב' אילנות בתוך של חבירו ה"ז לא קנה קרקע ובמסקנא דמילתא מוקמינן לה לסיפא דקתני הגדילו ישפה כר"ע דאמרינן מי לא מודה ר"ע באילן הנוטה וכו' אי הכי רישא דלא כר"ע וסיפא כר"ע ואי האי מכר אילנות ג' אילנות הם ופליגי דבי עקיבא ורבנן בג' אילנות נימא מתני' דקתני קנה שלשה קנה קרקע במחלוקת שנויה ורבי עקיבא היא אלו הם דברי הרב ז"ל ועוד האריך בהם מדברי ה"ר שמואל והקשה עליו וסתר דבריו כמו שכתוב הכל בפירושו והניח הדברים סתומים ולא מפורשים ואני אומר שאם היו השמועות שבכאן בפ' חזקת הבתים בשני אילנות או בשלשה בודאי היו קושיות הר"ש נכונות אלא אומר אני שאין אנו עסוקין כאן בבעין אותן משניות ושמועות האמורות להלן בפרק המוכר את הספינה ובפרק המוכר את הבית אלא הכא אברייתא דלעיל קיימי דהיא במטע עשרה לבית סאה ועליה הולכות כל השמועות שלפניה שכיון שהוא נקרא שדה אילן והקרקע נקנה באכילת האילנות למחזיק שלש שנים ואפילו שלש סאים נקנית באכילת עשרה אילנות והוא דבזי בזויי נמצא שהקרקע טפלה לאילנות שהרי הוא נקרא שדה האילנות אי נמי פרדסא או בוסתנא על שם האילנות הילכך בשני לקוחות שההזיק זה בקרקע וזה באילנות סבירא לרב זביד דמיגרע גרע בעל האילנות אחר שהופרשה הקרקע מן האילנות שהיתה טפלה להם הילכך לית ליה בארעא ולא מידי ולמעקר קיימי ורב פפא ס"ל דאכתי לא גרע כחו אלא יפה כחו מקונה ג' אילנות וקנה חצי הקרקע כיון שהקרקע טפלה לאילנות וחצי קרקע דוקא וכן הא דאמרינן מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע כלומר חצי קרקע בשרה אילנות כהאי גוונא עסקינן ממטע עשרה לבית סאה ואתא לאשמעי' דיש לו קרקע ואפי' לרב זביד ואפי' לר"ע מכר אילנות ושייר קרקע לפניו דוקא ששייר המוכר בפירש הקרקע לעצמו דומיא דמכר קרקע ושייר אילנות לפניו שאלו מכר בסתם היתה גם הקרקע מכורה כולה בכלל האילנות כיון שהיא טפלה להן כדאמר כמו שהאילנות מכורין בכלל מכר סתם הקרקע חוץ מהאילנות שהזכירו רבותינו בפרקים כנון חרוב המורכב וסדן השקמה וכל שעולין לו בחבל וכל שהעול כובשו והיכא שמכר האילנות ושייר בפי' הקרקע לפניו לר"ע אית ליה ללוקח קרקע ומאי קרקע חצי קרקע דומיא דמימריה דרב פפא בשני לקיחות ואפילו לרב זביד כיון שהקרקע טפלה לאילנות ומוכר בעין יפה מוכר ומשייר לעצמו בצמצום לית ליה קרקע כלל ואפי' לרב פפא מאחר שהפריש הקרקע מן האילנות שהיתה טפלה להם ושיירה לעצמו בהעדפה ומוכר בעין רעה לית ליה ללוקח קרקע ולא מידי ולמעקר קיימי נקוט האי כללא בידך וסוגיא דשמעתא די' אילנות בבית סאה פעמים יש להם כל הקרקע פעמים חצי הקרקע פעמים ולא מידי. פעמים כל הקרקע בשמכר כולן סתם פעמים חצי קרקע פעמים ולא מידי בפלוגתא דרב זביד ורב פפא אי נמי דר"ע ורבנן ואלו שמועות שקבלום בעלי התלמוד בך ואין להקשות עליהן מדין שני אילנות ושלשה אילנות האמור במקומו שאין זה דומה לזה כמו שפירשנו למעלה ההפרש שביניהם מטעם שזה נקרא שדה האילנות א"נ פרדסא או בוסתנא וזה נקרא שדה לבן אע"פ שיש בו שנים או שלשה אילנות אין כל השדה קרוי על שמם לפי' זה האילנות עיקר וזה השדה עיקר הילכך אין להקשות מזה על זה וקי"ל כרבי עקיבא דמוכר בעין יפה מוכר בכל ענין שהוזכר שם וכדב פפא קי"ל הכא בשני לקוחות ודלא כרב זביד הילכך לא משכחת לעשרה אילנות לבית סאה דלית להו בארעא ולא מירי עד שיפרש ויאמר לו עקור אילנך שקול וזיל ודיני שני אילנות ושלשה אלנות מפורשים וברורים במקומם:

ובכולן פסק הרי"ף ז"ל בהלכותיו פסק נכון וברור אבל מה שפסק בפרק המוכר את הבית והא דרב הונא עדיפא דאי מהתם הוה אמינא ה"מ תלתא אבל תרי לא קמ"ל דב הונא אפילו תרי זה הלשון אינו נכון דהא אמרינן דהכא בעשרה אילנות במטע בית סאה עסקינן ותו לא מידי: