המאור הגדול על בבא בתרא יז.

קריביה דרב אידי בר אבין וכו' אזל רב אידי בר אבין אייתי סהרי דאיהו קריביה ולא גרסינן דאיהו מקרב טפי דא"ה אמאי אמרינן במסקנא כיון דאודי אודי הוה ליה למימר מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן כדאמרינן לעיל בגמרא וכדאמרינן לקמן אלא כיון דאייתי רב אירי בר אבין סהדי דאיהו קריביה וההוא גברא לא אייתי סהדי כלל קם ליה ההוא גברא בחזקת רחוק ולא אמרינן מה לי לשקר מגו דאי בעי אמר לא אכלי מעולם יכול למימר ליה אין אכלי ודידי אכלי דאנא מקרבנא טפי דלאו כל כמיניה למימר הכי מאחר שבחזקת רחוק הוא עומד והוא הדין נמי במאן דאמר מפלניא זבנתא דזבנה מינך אי לית ליה סהדי דדר ביה ההיא דקמא חד יומא כמעשה דרבי חייא דלקמן לאו כל כמינה למימר אנא חזינא ליה דדר ביה חד יומא עד דאמר קמאי דידי זבנה מינך דאי לא אמרינן ליה אייתי סהדי כדקאמרת דדר ביה ההוא דקמך חד יומא דכי היכי דחזית ליה את א"א דלא ה"ל נמי אחריני ועדות יום א' אם אמת היה הדבר שדר בו קלה היא להביא עדים עליה ובכל הלין טענתא לא אמרינן מה לי לשקר אבל בחד סהרא דג' שני חזקה אי נמי דליכא סהדא כלל אמרינן מה לי לשקר והדרא ארעא ולא הדרי פירי מגו דאי בעי אמר לא אכלי מעולם יכול למימר אין אכלי ודידי אכלי לפי שעדות חזקה בשלש שנים רצופות קשה היא להביא הילכך הדרא ארעא ולא הדרי פירי וזה הטעם שורש לכל החזקות והשמועות מוכיחות כך: