המאור הגדול על בבא בתרא יד.

קוצץ ויורד והעצים שלו. כתב הרי"ף ז"ל דוקא חוץ לשש עשרה אמה אבל בתוך שש עשרה אמה לבעל האילן ואני אומר שבתוך שש עשרה אמה אף לקוץ אין לו לבעל השדה ממעשה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ודאמרינן בגמרא לבתר דנפק אמר אמאי לא אמרי ליה כאן בתוך ט"ז אמה כאן לאחר ט"ז אמה רב פפא הוא שאמר כן:

[דף כח ע"א] פי' פשו להו תרי תלתי אמתא כללו של דבר (איתא) אין מקום האילן נחשב לכלום וכשתוסיף שני שלישי אמה לכל רוח על שדה אילן דעולא נמצא השדה כולו ל"ג אמה ושליש על ל"ג אמה ושליש ותשברתו אלף קי"א ותשיעי ואם תסלק ממנו רביעיתו יתרון המרובע על העגול ישאר בידך השבון אילן המשנה שהוא ת"ת ל"ג אמה ושליש וכן אם תוסיף על ת"ת ל"ג אמה ושליש שלישית החשבון שהוא רע"ז אמות ושני שלישי אמה ותשיעי יעלה בידך חשבון שדה אילן דעולא במרובע שהוא אלף קי"א ותשיעי כפי יתרון המרובע על העגול כי אם תחסר מן המרובע רביעיתו או אם תוסיף על העיגול שלישיתו יצא לך חשבון זה מחשבון זה על נכונו ומי שגורס פש ליה פלגא דאמתא יכול לפרשה על הדרך הזה אם יתן למקום האילן שליש אמה יעלה חשבון זה כחשבון זה שוה בשוה וי"מ נותנין למקום האילן אמה וחושבים שדה אילן דעולא ל"ג על ל"ג בתבראתא דהיינו תתרפ"ט אמות כשתסלק מהם רביעתם יתרון המרובע על העיגול ישארו תתי"ז אמות חסר רביע אמה יעלה לשלשה אילנות אלפים ות"ג אמות ורביע אמה דאינון תבראתא דמ"ט אמות וחצי אמה על מ"ט אמות וחצי אמה ברבוע פש ליה פלגא דאמתא מחשבון המשנה שנותנתמ לג' אילנות בית סאה דהיינו ג' על ג':

[דף כט ע"ב] אלא מעתה מחאה שלא בפניו לא תהוי מחאה בדין הוא דתיקשי ליה אלא מעתה חזקה שלא בפניו לא תהוי חזקה דהיא דומיא דשור המועד אלא משום שהחזקה תלויה במחאה ועיקר הטעם לחזקה מפני זה שלא מיחה עליו ואם מחאה שלא בפניו לא היתה מחאה לא היתה חזקה שלא בפניו חזקה ומפני שמחאה שלא בפניו הוה מחאה הויא חזקה שלא בפניו חזקה והכי אמרינן בשמעתין דלקמן לפי' הקשה ממחאה ולא הקשה מחזקה לפי שהיא עיקר הטעם: