המאור הגדול על עבודה זרה ח.

מתני' מתרפאין מהם רפוי ממון אבל לא רפוי נפשות. כתב הרי"ף ז"ל רפוי ממון בהמתו רפוי נפשות גופו והדין פירושה לא מסתגי אלא אליבא דרב יהודה משמיה דרב דאמר אפילו ריבדא דכוסילתא לא מיתסי' מינייהו אבל אליבא דרבי יוחנן דאמר כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהם ה"ל רפוי ממון דבר שאין בו סכנה רפוי נפשות דבר שיש בו סכנה ודרבי יוחנן עדיפא משום דחששא דרבנן היא ולקולא נקיטינן ועוד רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואם אדם חשוב הוא החולה או שהעובד כוכבים הוא רופא מומחה מותר אפילו בדבר שיש בו סכנה ובלבד שלא יהא העובד כוכבים שונא כמינאי לר' אבהו:

ואם יש בקיאין עומדין על גביו מותר בעובד כוכבים המל את ישראל:

ומן המינים אין מתרפאין לעולם משום דמינות משכא כמעשה דבן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל ואע"ג דעבד רבי אבהו עובדא בנפשיה ביד יעקב מינאה לא סלקא ליה שפיר ולא גמרי' מינה:

[דף לא] האידנא ודאי קי"ל כרבי אלעזר דלא חייש לזיופא ויין בחותם אחד מותר ודאמר רב (בדף לט) בחותם אחד אסור איכא לאוקומא בעם הארץ חשוד שהחמירו בו יותר מעובד כוכבים וכולה שמעתה דהתם מוכח דבעם הארץ חשוד עסקינן ואיכא נמי לאוקימא בעובד כוכבים כגון ישראל המטהר יינו של עובד כוכבים ברשותו וישראל דר בחצר אחרת דאמרי' בסוף פרק רבי ישמעאל אע"פ שמפתח או חותם בידו אסור וחותם בתוך חותם בכל ענין מותר והרי הוא כשומר יושב ומשמר וכממונה שאינו בא לקיצין: