המאור הגדול על עבודה זרה כח.

וחמרא דעד ברזא אסור בשתיה אבל בהנאה מותר ואידך שרי אפילו בשתיה. ודין נצוק מצינו שהחמיר בו הרי"ף ז"ל ואני דעתי נוטה להתירו בדיעבד כיון דפלוגתא דרב הונא ורב נחמן הוא כל בדרבנן לקולא נקיטיה דהא קי"ל דטהרה עדיפי מיין נסך והנצוק אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה ויש לנו מזה לסמוך להתיר ביין נסך ניצוק בדיעבד ואם תאמר דלמא כי עדיפי טהרות מיין נסך בספיקן אבל בודאן יין נסך חמור יש להשיב ניסוך נמי כיון דפלוגתא דאמוראי היא ה"ל ספק ועוד הא דתני רבי חייא כגון שפחמתו צלוחית מסייע ליה לרב נחמן דס"ל ניצוק אינו חבור ודאסיקנא בגמרא פחמתו צלוחיתו תפשוט לך ניצוק תיבעי לך ומ"מ ה"ל ספיקא דרבנן ודאמר להו רב ששת להנהו סבוואתה קטיפו קטופי או נפיצו נפוצי לא הויא ראיה לאיסור דכיון דספיקא הוא לכתחלה שפיר דמי להרחיק מן האיסור אבל בדיעבד אין לנו ראיה לאסור וההיא דאמרי' בגמרא כח עובד כוכבים דרבנן דנפק לבראי גזרו ביה רבנן לא נפיק לבראי לא גזרו ביה רבנן לא הזכירה הרי"ף ז"ל משום דלא אזלא כרב הונא דרב פפא הוא דתרגומה בעובד כוכבים המערה למדחיה לדרב הונא וה"ר שמואל ז"ל כתבה בפסק הלכה ומסתברא נמי הכי משום דרב פפא בתרא הוא: