המאור הגדול על עבודה זרה כב

ההוא גברא דאיעדבא ליה חביתא דאיסורא בחמריה כך היא הגירסא ברוב ספרים והרי"ף ז"ל כתב חבית דסתם יינן ול"נ אפילו יין נסך ואפילו יין ביין כך הוא דינו ואף על גב דאמר רב נחמן הלכה יין נסך יין ביין אסור ל"ק כאן קודם פדיון כאן לאחר פדיון ודרבי אליעזר לחוד ודרשב"ג לחוד ולא קא נגען בהדי הדדי ולא מידי ואפשר דסבירא להו דהדדי ואפשר דפליגי בהדדי מיהו אנן קי"ל כתרוייהו כרבי אליעזר בפדיון וכרשב"ג ביין ובסתם יין דהא אפסיקא הלכתא כתרוייהו אע"ג דקי"ל דיש פדיון לאיסורי עבודת כוכבים ה"מ על ידי תערובת ובהנאה אבל בעיניהו אי נמי באכילה לא שמעי' ליה לרבי אליעזר דאמר יש פדיון ובשאר איסורי הנאה נמי לא אמרו יש פדיון ולא גמרי' מאיסורי עבודת כוכבים דאיכא למימר דלמא שאני עבודת כוכבים שתופסת את דמי' לפי' יש פדיון לאיסורי' דומיא דפירות שביעית בדרך מקח שזה יוצא וזה נכנס ופרי עצמו אסור ואע"פ שראינו לרב רבי שמואל ז"ל מרומרוג שכתב כי ה"ה לערלה וכלאי הכרם לא נראה לנו כן וליתא למתני' דתנן חדש יותץ ישן יוצן אלא בין חדש בין ישן יוצן דהא אפסיקא הלכתא כרבי יוסי דאמר זה וזה גורם מותר אבל אם אפה את הפת בהיסק עצים של אשרה הפת אסורה בהנאה עד שיוליך הנאה לים המלח דהא אפסיקא הלכה בפסחים כר' דאמר יש שבח עצים בפת ודברים הללו מבוארים כל צרכן בפרק כל שעה: