גושפנקא דמלכא (ש"ס) ריח

דקאמר בכלל הש"ס כי קאמר ר"א סתם היינו ר"א בן פדת תקשה דבריו אהדדי דקאמר הרבנות מקברת בעליה וקאמר אין אדם עולה לגדולה אא"כ מוחלין לו ומדבריו משמע אפילו אינו רודף אחר הרבנות ודוחק לומר דמוחלין לו אבל מקברת בעליה דאין מיתה בלא חטא והרבנות גופה אין לו עונש בשבילה דאדרבא מוחלין לו עונותיו

שם ור"י מזקני זקניך נפקא וכו' ר"ל מדהול"ל ויצאו זקני ישראל ולא זקני העדה דהא קאמרינן לעיל זקני העדה המיוחדין שבעדה או יאמר זקני עדה בלא הא הידיעה אבל לר"ש אצטריך למימר זקניך ושופטיך אבל אם כתב קרא זקני ישראל ושופטיך או זקני העדה ושופטיך הוה אמרינן סנהדרי קטנה

תוספות ד"ה לא שרק ולא פרכוס והתם מוכח דפוקס' היינו פרכוס וכו' ר"ל מדקאמר בסמוך התם כי קתני אכיחול ואפירכוס ובברייתא לא הוזכר הפירכוס אלא מוכרח אתה לומר דפוקסת היינו פירכוס ולולי דבריהם הייתי מפרש דרש"י גריס כי קתני אכיחול ואפוקסת ופירכוס לחוד ופוקסת לחוד ודברי רש"י מחוורין אלא דתקשה ליה קושייא אחריתי והא בשלהי המצניע קתני פוקסת ומעברת שרק על פניה וה"ה דהוו מצי לאקשויי דהכא פי' פרכוס מגדלת שיער ובכתובות פיר' דפוקסת מעברת שער מעל פניה ופוקסת היינו פירכוס ונ"ל דהיא בכלל הקושייא דתרי מילי נינהו

ע"ב גמרא ויצאו זקניך ושופטיך זקניך אלו סנהדרין ושופטיך זה מלך וכ"ג וכו' לכאורה קשה להאי תנא מנא ליה מיוחדין שבשופטים ודוחק לומר דלית ליה מיוחדין ואפשר לומר דאחר שמצינו שהמלך וכ"ג יוצאין מוכרחים אנו לומר דמאי דקאמר קרא זקניך היינו המיוחדים דלא מצינו שהמלך וכהן גדול יוצאים עם סנהדרי קטנה ומאחר דמקראי מוכח דמאי דקאמר שופטים היינו מלך וכ"ג גם זקניך סנהדרי גדולה וכן מוכח ממתניתין דבכולהו דמפקי מלך וכ"ג אין יוצאים עמהם אלא סנהדרי גדולה א"נ דהאי תנא ילמוד האי זקניך מזקני העדה דלעיל ומה התם מיוחדין גם הכא מיוחדין אלא דקצת קשה דא"כ הול"ל זקני ועיין בחידושי הלכות דתירץ דכולהו נפקי משופטיך דשקולים הם

שם תניא כוותיה דרב יוסף וכו' ר"ל ותפשוט דר"א פליג בתרתי

תוס' ד"ה מתניתין דלא כי האי תנא לא חשיבא מלך וכ"ג וכו' אין להקשות דאימא דמאי דקאמר מתני' דלא כי האי תנא משום דהאי תנא ס"ל דלא בעי מיוחדין אבל תנא דמתני' בעי מיוחדין משום דסברא היא דמדבעי מלך וכ"ג בעי נמי ס"ג כדפרישית ועוד דבש"ס קאמר בפירוש במלך וכ"ג פליג

תוס' ד"ה מלמד שהמקום גורם וכו' ולאו דוקא אבית פגי אלא אפילו בירושלם וכו' קאי אסנהדרין דאפילו בירושלם אין שם מקומן ואינם יכולין לדון דיני נפשות כדמייתי ראייה שבעים שנה וכו' גלתה סנהדרין לחנות ולא דנו דיני נפשות וחנות קדושתו יותר מירושלם כדמייתי ראייה גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלם אלא דהול"ל לאו דוקא בית פגי אלא אפילו בחנות דקדושתו יותר מירושלם אבל קשה דהאי קרא לא כתיב אלא בזקן ממרא בהוראה ולא במיתה ושוב ראיתי בתוספות במסכת שבת שהקשו כן עיין שם וכמדומה לי דמקודם חזיתיה בדבריהם וה' יצילנו משגיאות

גמרא נטע רבעי וכו' עיין מה שכתבתי לעיל בראש הפרק ודוק פירות שהרקיבו ויין שהקרים וכו' לא והרקיבו ממש אלא הרקיבו ולא הרקיבו וכן ביין הקרים ולא הקדים דאל"כ דמיו ידועים ומאי קאמר שאין דמיו ידועים

שם פודין אותו בג' לקוחות פי' בקונטריס סוחרים בקיאים בשומא ואינם קונים אלא עושים לו שומא דאם לא כן היינו פי' י"מ שהביאו התוס' וקשה לדבריו אמאי רבי ירמיה לא נסתפק לו אלא בשלשה ומטילין לתוך כיס אחד דעדיפא מינה הול"ל שלשה לקוחות שרוצים לקנות ויקח מי שיתן יותר כמו פי' י"מ ואפשר לומר דרש"י יפרש הבעיא כך אבעיא להו שלשה שמאים ובקיאים בשומא והם מטילין לכיס אחד מאי מי אמרינן הואיל ומטילין לכיס אחד אף ע"פ דעכשיו הם שמאים בעלמא ואינם קונים חיישינן לקנונייא שמזלזלין בשומא שיאמרו דאחר זמן שמא יביאו לאחד מהם מאחר שהם מרובים לא ימנע שלא יביאו לאחד מהם או לא דהשת' מיהא אינם קונים וק"ל ומאי דקאמר איש ושתי נשיו פודין ר"ל עושין שומא

תוס' ד"ה בשלשה לקוחות י"מ שרוצין לקנות ויקח מי שיתן יותר וכו' הוצרכו לומר שיתן יותר דאל"כ היינו הבעיא שמטילין לכיס אחד וכולם קונים ומאי קמבעיא ליה ופירוש הקונטריס עיקר דאיש ושתי נשיו וכו' דהתם לא שייך לומר ויקח מי שיתן יותר דכולם קונים הם דמה שקנתה אשה קנתה לבעלה ודוחק לומר וכו' ואם כן תקשי מתניתין אברייתא

דף ט"ו ד"ה שור סיני וכו' איש סיני לא קמבע"ל כדמוכח בסמוך וכו' אף על פי דהפשטן קאמר לה מ"מ מדשתק המבעה וקיבל דבריו משמע דאית ליה סיני בכ"ג אלא דלא ידע ההיקש וק"ל

תוס' ד"ה מי גמרינן שעה וכו' דמבעי לן קרא לרובע ונרבע ושור הנסקל וכו' שור הנסקל דנקטי ליה הכא נראה דלא בדיוקא נקטא ליה דהיאך קרא ליה דלא ילפינן ליה מרובע ונרבע דהני משום שלא יאמרו בהמה זו שמת פלוני על ידה

תוס' ד"ה והברדלס פ"ה פוטיי"ש ולא משמע כן דאותו אינו עז וכו' לא הוו מצי למפרך דהברדלס אינו פוטיי"ש וכך שמו אפעה משום דתרי נינהו כדמפרש"י בסמוך

תוס' ד"ה ורבי יוחנן אמר אף על פי שלא המיתו ואומר ר"ת דהתם גרסינן ר"א שמזכירו אחר ר"מ והכא ר"א שהוא קודם ר"ע וכו' ראייתם אינה מכרעת שמצינו בכמה מקומות שמזכיר במתניתין הרב אחר התלמיד ועיין בפ"ק דעדויות במתניתין בית שמאי אומרים וכו' ואחריו שמאי אומר וכו'

בא"ד ומיהו אכתי קשה וכו' והכא קאמר ר"ל והוא שהמיתו וכו' לכאורה קשה אמאי לא הוקשו לת"ק דקאמר דמיתתם בכ"ג וטעמיה משום דאית ליה דבני תרבות נינהו ואפשר לומר איידי דנקטו ר"י נקטו נמי ר"ל שהוא בר פלוגתיה: