גושפנקא דמלכא (ש"ס) ריז

שכחה אבל אין נחלף לתנא בין גירסת קידוש לגירסת עיבור נראה מפירוש רש"י דרבא לא ניחא ליה להחליף והא הכא מחליף ואעפ"כ ניחא ליה ואע"פ שיש שינוי קצת מהכא להתם כדמוכח מפירש"י מ"מ תקשה ליה מפ"ק דכתובות דאמר התם אמר אביי תני כל שנא' ואמר ליה רבא והא כל שלא נהג קתני משמע דרבא לא ניחא ליה להחליף הגירסא

ואחר החיפוש ראיתי בכלל הגמרא למהרי"ק ז"ל דף י"ט שתמה על ה"ע שכתב דאין להחליף דבר בהופכו והא בנזיר איתא פרה זו וכו' אם עומדת ומוקי לה רבא דאמר הריני נזיר אם לא עמדה הרי שרבא החליף הן ללאו ותירץ הוא ז"ל דלא אמרינן דאין להחליף דבר בהופכו אלא כשמחסרין מהגירסא כהא דכתובות דהגירסא היא כל שלא נהג ומהפכינן לה כל שנהג דאין דרך השוכח להוסיף אבל להחסיר תיבה על ידי שכחה כי ההיא דנזיר דבר מצוי הוא והשתא לא לא תקשי לרבא דהכא אדלעיל דהכא דרך התנא להחסיר ולכך ניחא ליה בהאי שנוייא אבל לעיל דלהחליף קידוש החודש בעיבור אין דרך התנא בכך

והבינותי בספרים וראיתי להרב יד מלאכי ז"ל שתמה על הרב הליכות עולם שאמר דאין להחליף דבר בהופכו מסוגייא דילן ולפי דברי מר"ן אין כאן מקום לתמיהתו

וחזה הוית למהר"י אבה"ן שהקשה על הרב הנז' בספרו הנז' על הגליון אמאי לא מייתי ראיה דלא כה"ע ממאי דאיתא בכתובות דף ל"ו אימא ר"י אומר ישאנה ותירץ משום דנימא דרב הונא לפרש דברי רב פפא אתא ע"ש

ואחר הסליחה כי רבה דכוונת הרב היא להקשות מדברי רבא גופיה דמייתי מיניה הרב ה"ע משום דמצינן למימר דהכלל אינו אלא לסברת רבא ולכך מקשה ליה מרבא קושיית הסתירה ומאי דמשני משום דרב הונא מפרש דברי רב פפא אדרבא נראין הדברים להפך דרב פפא רצה להחליף דבר בהופכו ורב הונא לא ניחא ליה משום דאין דרך להוסיף בשכחה אלא לחסר ולכך הוצרך לומר לעולם כדקתני ורבי הודה לדבריהם דרבנן ומהאי טעמא נמי לא אייתי מינה ראיה דרב הונא לא ניחא ליה בהאי שנוייא וק"ל

שייך לעיל במתניתין ר"ש בר יהודה משום ר"ש מפני שהשיאן וכו' לפי מאי דקי"ל דכללא כייל דבכל מקום שאומר ר"ש סתם היינו ר"ש בר יוחאי מוכרחים אנו לומר בכאן דתרי תנאי אליבא דר"ש משום דלא תקשי דבריו אדבריו

דף י"ב גמרא א"ל רבה לר"ן מכדי מפוריא וכו' קאי אברייתא ודברי שמואל דלעיל דקא אמר אין מעברין ביום ל' הא בכ"ח ובכ"ט מעברין דאם לא כן גם לדידיה תקשי הך קושייא וק"ל

רש"י ד"ה ניסן בניסן לאחר שקידשו לשם ניסן וכו' היינו למאי דס"ד אבל אחר האמת לא טעה אלא בדשמואל כדמפרש הש"ס בסמוך וביקש רחמים משום דאין מעברין לכתחילה. וראיתי למהרש"א שהק' לר"ן דבדיעבד מעוברת ומקודשת אמאי ביקש רחמים ותי' ואפשר לומר שמזה דקדק רש"י לפרש לעיל לר"ש דהך דחזקיה שעיבר ניסן בניסן היינו אחר שקדשו לשם ניסן ולדבריו קשה קושיית הש"ס הא אפילו דרדקי דבי דבי רב יודעים שזה חדש ניסן ואין אחר ניסן

רש"י ד"ה אמ"ל וכו' שכולו עבודת צבור לאו דוקא כולו שהרי קרבן כה"ג של יחיד הוא אלא רובו ככולו

ד"ה אין מעברין את השנה וכו' ומצאו תקופת תמוז וכו' הכא ל"מ למימר כדלעיל תקופת טבת נמי משום דר"י פליג וקאמר עד דחסר' כ"ג יום ומייתי ראיה מקרא דחג האסיף אלא דיש להסתפק אם הני תנאי ס"ל כברייתא דלעיל דבעינן תרתי ומפשט דבריהם משמע דעל תקופה לחודה מעברין

תוס' ד"ה שטומאה וכו' אין הדבר תלוי בצבור וכו' שאני יום הכפורים שטומאה וכו' קושטא קאי דהוא קרבן צבור וזמנו קבוע שהרי פר יום הכפורים וכו' ופסח קרבן יחיד וכו' ר"ל טומאת הקרבן ולא טומאת הגוף

דף י"ג תוספו' ד"ה ור"י סבר וכו' משום דמצינן בקייטא לחסר חד ירחא וכו' אבל לגבי תקופה לא מהני האי תקנת' דמה שהוסיף גורע לבסוף

בא"ד וקשה דלא יתכן לפרש כן מלתיה דר"י וכו' ט"ז לפני החג אין מעברין וכו' ר"ל ולמאי דמשני מלמעלה למטה הול"ל מעברין דהא ט"ז דקאמר לאו דוקא כדמשני בש"ס איידי דנקט ט"ז ברישא נקט ט"ז בסיפא

בא"ד ועוד דרבינא דמשני וכו' משמע דאתא לשנויי דלא תקשה וכו' דבריהם אלו אינם מוכרחים דאיכא למימר דבא לשנויי קושייא קמייתא

בס"ד ואין להקשות וכו' למאן דאמר חדש העיבור כ"ט יום וכו' ר"ל כגון אם במציאות היה ר"ח תשרי נופל יום ג' והשתא דמעברין הוי ר"ח יום ד' ולא אד"ו תשרי וכן למאן דאמר חדש העיבור ל' המציאות היה כגון אם היה ר"ח תשרי יום ב' והשתא דמעברין הוי ר"ח יום ד'

ע"ב גמרא אמר רב אחא בר יעקב תנא מלמעלה למטה וכו' ולא מצי לאוקומה דאחרים בתשרי קיימי ומלמעלה למטה קא חשיב דא"כ היינו ר"ש או ת"ק אבל רבינא בעי יום טוב ראשון

שם ור"י גמר ראש ראש מעולה וכו' משום דהיא תחילת הפרשה במ"מ ולא מאחריני

שם תנא סמיכ' וכו' ומאי סמיכה וכו' ר"ל מדקאמר סמיכה וסמיכת זקנים משמע דתרתי נינהו והא ליכא אלא חדא סמיכה כדלעיל ומשני סמיכת סבו וסמיכת זקנים דלעיל ומקשה סמיכה מנ"ל אי מקרא דכי סמך משה את ידיו עליו ג' מנ"ל תסגי בחד

רש"י ד"ה ולא מסייעי וכו' ואף על גב דתרוויהו אמרי כחדא ששה עשר חד קאי אחיסרון וחד קאי אנפילה וכו' קשה לפי דבריו מאי מקשה הש"ס לעיל מאי קא סברי ומאי ספיקא איכא דאע"ג דקאמר לשון חסרון היינו נפילה ועיין בחידושי הלכות מה שתירץ שם ודוק

דף י"ד ר"ש בן זירוד וחד דעמיה חד דהוה גבייהו וכו' ר"ל ר"ש בן זירוד או חד דעמיה הוה גבייהו דבני א"י סמכוהו וחד לא הוה גבייהו לא סמכוהו

שם דאמר לעולם הוי קבל וקיים כיון דשמעיה להא דאמר ר"א אין אדם עולה וכו' למאי