גושפנקא דמלכא (ש"ס) ריד

הקונט' משום דקש"ל אדרבה אהרן כדין עשה דבשלמא יהודה מלך ובידו להציל יוסף אלא אהרן מה בידו לעשות דמוטב לעשות העגל ויש להם תשובה משיהרגו כהן ונביא. אבל קש"ל והא א"א לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך ואיך הכא אהרן חטא בשביל שיזכה ישראל ויקבל תשובתם אבל אם הרגו אהרן אין להם תקנה והא א"א לאדם חטוא וכו' ואפשר לומר דדוקא ביחיד ולכך אמרו בשביל שיזכה חבירך בדיוק אבל לצבור אומרים חטוא בשביל שיזכו צבור וכמדומה לי שדברי רז"ל הוא

והבינותי בספרים וראיתי להר"י אלגאזי ז"ל שתי' קושייא אחרת שאני רבים וכמ"ש התוספות בפ"ק דשבת וערובין שרבי אלעזר שחרר את עבדו והשלימו לעשרה ע"ש עכ"ל. אלא דקש"ל על דבריהם דאמאי הביאו ראיה מר"א והו"ל להביא ראיה מאהרן שחטא בשביל רבים. ואפשר לומר דלרבותא נקטו ר"א דאפי' מצות עשה דרבנן אבל אהרן מל"ת

שם תוס' ד"ה לגודא דגמלא דהיינו גודא דגמלא שפוטרת וכו' וכוונת דבריהם כמו שפירש"י בתחילה כשדורסין עליהם אלא דרש"י סבירא ליה דלאו מקרא נפקא

דף ח' ע"א גמרא הב"ע כגון וכו' והביא האב וכו' הא דלא משני שנמצאו לה בתולים כגון דפרשו השמלה דהשתא לא חיישינן ללעז משום דהאי שנוייא אינו אלא לראב"י דאית ליה דברים ככתבן אבל לרבנן אין הדברים ככתבן ולכך תירץ דהוזמו דהא שנוייא ככולהו ועוד הלכתא כרבנן

ע"ב תוס' ד"ה באשה חברה וכגון דאמר שבעל וכו' ר"ל היינו באשה חברה דלית בה התראה אבל באשה דעלמא אין צריך לומר דבעל וחזר ובעל דהתראה היא הוכחה דנתכוון להעיד והיינו לר"י אבל לרבנן אפילו באשה חברה וק"ל

דף ט' ע"א רבינא אמר כגון שנמצא אחד קרוב וכו' לרבינו תם דקאמר כל הסוגייא בהוכחשו האי דאצטריך כ"ג לרבנן ולר"מ ג' משום דאף על פי דאתו ב' סהדי כשרים ויאמרו זנתה ובהתראה מ"מ נפסלה עדותם משום דבשעת ראיה ראו העדות כאחד ונתכוונו להעיד אפילו באו בפ"ע עדותם בטלה וכמ"ש ר"י

ע"ב גמרא ואמר רב יוסף הוא ואחד מצטרפין להורגו וכו' ק' לר"י דאית ליה דלרצונו אינו נאמן גם לאונסו אינו נאמן דדילמא הוא לרצונו וקאמר לאונסו כדי שיהיה נאמן וי"ל וק"ל

תוס' ד"ה בפלוגתא דבן זכאי וכו' בין לפי' הקונטר' וכו' ואע"פ שרש"י אית ליה היכא שהבי' עדים ליכא למיחש לסהדי אחריני וכו' שאני הכא דהוכחשו חיישינן לאחריני וק"ל

בא"ד א"נ וכ"ש לאחר גמר דין וכו' ר"ל דלאחר גמ"ד איכא תרתי איכא כבודם של ראשונים ואיכא לעז דצריכי כ"ג להורגם והיינו כ"ש דקודם גמ"ד ליכא אלא כבודם של ראשונים ואחר גמר דין איכא תרתי וק"ל

תוס' לרצונו רשע וכו' וק"ק דמנרבע לרצונו דמיירי ביה וכו' עיין בתוספות יבמות שתירצו להאי קושייא משום דעד השתא איירי בהצלת הורג ורובע מסיק לה וק"ל

בס"ד ונרבע נמי כתיב ערות אביך וכו' ועיין דבריהם ביבמות שהקשו דמאי ראיה שאני התם לענין כרת אבל מיתה לא אשכחן וק"ל

תוס' ד"ה ואין אדם משים עצמו רשע וכו' ונראה דאתיא כמאן דאמר דלא פלגי' דבורא וכו' ר"ל דאתיא כמאן דאמר דאית ליה דרבא לא קאמר פלגי' דבורא אלא בתרי גופי דהתם הקשה בש"ס והא מצינו דרבא אית ליה דפלגי' וכו' ואיך הכא אמרי' דלא פלגי' ותירץ דרבא ל"ק דפלגי' וכו' אלא בתרי גופי נמצא דמאן דאמר דפלגי' אית ליה דחד גופא נמי קאמר רבא דפלגי' וכו'

בא"ד אלא פלגי' לומר שרבע אבל לא שרבעו וכו' והאי דקאמ' פי' רבעני פי' רבע לאדם אחר כמוהו וכן דקאמר פ' בא על אשתי פי' שבא על אשת איש אחרת כמו אשתו

בס"ד ועוד י"ל וכו' קאי אקושיי' קמייתא וכוונתם לומר אפי' למ"ד דפלגי' בחד גופא לרבא שאני הכא דקיום שטרות מדרבנן ודמדאורייתא כמו שנחקרה עדותם בב"ד אלא דמסוף דבריהם דקאמרי ואף על גב דגבי עבד משמע דקאי אדלעיל דקאמרי בשנוייא קמא דבחד גופא לא פלגי' הוצרכו לתרץ דעל עצמו האמינוהו חכמים אבל אנכסים לא האמינוהו וצריך קיום בלא טעמא דפלגי' דבורא כמו שתירצו לעיל במאי דקאמרי כתב ידינו וכו' ואם גי' ואף ע"ג קודם ועוד לומר וכו' אתי שפיר

בא"ד ותדע דאם היה כהן והוא ואחר וכו' אבל אם בעל' ואחר נאסר' עליו דשוייה אנפשיה חתיכא דאיסורא

דף י' תוספו' ד"ה משום דהויא וא"ה גלי לן והיה אם בן הכות הרשע דלקי וכו' ר"ל דלקי על לאו דלא תענה ולא תקשה דלמה ליה לא תענה והא מקרא דאם בן הכות דריש לקי משום דלא ענש הכתוב אלא א"כ הזהיר וק"ל

ע"ב גמרא חישוב לא קתני קידוש וכו' לא לקדשה וכו' לכאורה קשה דמשמע דלא קשה ליה אלא משום דנקט בלישניה עיבור דאיכא תיקון דלא לקדשה וממילא לעיבור הא אי נקט חישוב ניחא והא בסמוך בשנוייא דרב אשי דאמר מאי עיבור חישוב דעיבור חזר והק' חישוב אין קידוש לא וי"ל דמקוד' לא אסיק אדעתיה הנך ברייתות דקאמרי קידוש והוה ס"ד דחי' כמו קידוש ואחר שחידש לן התי' דהברייתות כולהו לא קאמרי אלא קידוש ולא חישוב תקשה ליה מני מתניתין דהא כל הני ברייתות כולהו אית להו קידוש ולא חישוב

שם כנגד ברכת כהנים וכו' וראיתי למהר"ש יפה שנתן טעם לדבר דמאי דימוי עיבור השנה לברכת כהנים ונתן טעם כמו שברכת כהנים מסרה לכהנים והקב"ה מסכים על ידם גם העיבור מסרו לביתם והם מעברים כמו שירצו והקב"ה מסכים על ידם ולעד"ן דהדימוי הוא כמו שהכהנים אין נושאין כפיהם בלילה כך אין מעברין בלילה וק"ל

רש"י ד"ה חישוב דעיבור וכו' וכרבי אלעזר בר"ש וכו' ולא לחסר כרבי אליעזר עיין בש"ס דר"ה דגרסי' בברייתא ר' אלעזר בר"ש ולכך רש"י גריס שניהם כרבי אליעזר וכרבי אלעזר דתרוייהו ס"ל דאין מקדשין בין בזמנו בין שלא בזמנו: